יעל ישראל עושה רוחהמאמר שלי על הרימיקס בקולנוע פורסם ביולי 2011 בגיליון 4 של מגזין התרבות האינטראקטיבי, zooz. עתה אני מעלה אותו גם כאן.
"מת העידן של הקולנוע כמספר סיפורים כמו שהיו נוהגים לספר לנו בילדותינו. עדיין ממשיכים להפיק הרבה סרטים כאלה, אבל הם ילכו וייעשו ארכאיים. צריך גם לחתור לשבירת כל המחיצות הלא רלוונטיות בין הקולנוע לאמנויות האחרות," כך אמר לפני שנים ספורות הבמאי הבריטי פיטר גרינאווי, הנביא הקולנועי של הריסת כל המחיצות בין האמנויות. להמשיך לקרוא
שנות השבעים היו השנים הכי משמעותיות ועוצמתיות של הקולנוע, בעיקר האמריקאי. בשנים אלה נוצרה מהפכה של ממש בחשיבה הקולנועית, הן מבחינת נושאים והן מבחינה צורנית. לא עוד קולנוע הוליוודי מלוקק שיוצר כמו סרט נע באולפנים, לפי "שיטת הכוכבים", אלא קולנוע חי, ריאליסטי מאוד, חברתי, ביקורתי, זורם ונוקב, שממש בועט בבטן. בין השאר אחראים לכך השינויים החברתיים והפוליטיים שהחלו בשלהי שנות השישים: מהפכת ילדי הפרחים, עליית הכוח השחור, המהפכה הפמיניסטית, בואה של הגלולה שהביאה לחופש מיני, פרשת ווטרגייט, וכמובן, מלחמת ויאטנאם שסיבכה את ארצות הברית בפשלה מוסרית ענקית. להמשיך לקרוא
סופרת, עורכת, מבקרת ספרות וקולנוע ומנחת סדנאות כתיבה.
יעל ישראל עושה רוח 