Tag Archives: רן יגיל

"סריגמיש אוהב ילדים"

מלאו לי אחד-עשרה ורבע באותו קיץ שבו קיבלתי את הווסת הראשונה, ובו גם הפכתי לאימא. כשראיתי אותה בבית החולים, לבנה כמו דף נייר, זעירה כמו בת חודש, ולא כמו בת חמישה חודשים, זרועותיה הזעירות מנוקבות בנקבים אדומים של המחט שהוחדרה כמה פעמים ביום כדי להכניס לגופה הקטנטן כל מיני תרופות ונוזלים, שלא ברור מה ריפאו – באותו רגע הפכתי לאימא שלה."

הקטע הוא מתוך ספר אוטוביוגרפי בכתובים. המשך לקריאה ב-NRG:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4412

רן יגיל ברשימה חדשה על ספרי הראשון, הקובץ "יצאתי לחפש מחסה", שיצא לפני 20 שנה בעם עובד

"על הספרים היא חסה ומגוננת, אבל לא על גיבוריה. אלה נחשפים אל שגרת כיעור החיים במלוא עוזה. ישוטטו ככלבים עזובים ברחובות. גופניות – "הגוף הגאוני", כמו שכתב אביגדור המאירי – היא מילת המפתח להבנת הפרוזה הזאת…. מחברת מקורית, שופעת רעיונות, וגם תֶּמוֹת מוכרות לעייפה של סיפור בתוך סיפור או קולנוע בתוך סיפור, זוהרות אצלה באור יקרות ומגיחות אל הקורא באופן מפתיע המעורר השתאות." כך הסופר והמבקר רן יגיל ב"מעריב אנרג'י", ברשימה על ספרי הראשון, קובץ הסיפורים "יצאתי לחפש מחסה", שראה אור לפני עשרים שנה בהוצאת "עם עובד".
לרשימה המלאה באנרג'י, נא להיכנס מכאן.

יצאתי לחפש מחסה, יעל ישראל, עם עובד, 1993

ואם כבר לתקצב ספרות

ואם כבר לתקצב ספרות, אז לתקצב כתבי עת ספרותיים, לא אנשים פרטיים. כתבי העת לספרות הולכים ונחבטים ונעלמים עם השנים, ודווקא להם ישנה חשיבות במפת הספרות. להמשיך לקרוא

רומן תזזיתי

הסופר והמבקר רן יגיל ממליץ באנרג'י על ספרי "אני ואימא בבית המשוגעות" לשבוע הספר, וגם על עוד כמה ספרים שאהב, וגם מסביר מה דפוק בשיטה של שבוע הספר.
נא להיכנס מכאן.