ארכיון תג: וסת

תפסיקי להתבכיין!

אני מרגישה חולה. מרגישה חולה, למרות שזו אינה מחלה סופנית. אבל שמחתי לשמוע, סוף סוף!, רופא נשים שאומר בטלוויזיה שמה שיש לחלק מאיתנו זו מחלה. אוי לאוזניים שכך יישמעו. מחלה? די, יאמרו לי, תפסיקי להתבכיין. אבל מבחינתי, הודעה בכך שמה שיש לי זו מחלה, איכשהו מרגיעה אותי. נותנת לי להרגיש בסדר. לא עוד אישה היסטרית שמתבכיינת. להמשיך לקרוא

ארבעים שנה (פוסט לנשים בלבד)

בחישוב קל, אני מקבלת כמעט ארבעים שנה. בעוד כמה חודשים זה יהיה ארבעים. חתיכת חיים. כמעט כל חיי בעצם. הייתי בת 11 כשקיבלתי לראשונה. כתבתי על זה גם באחד הסיפורים בקובץ "יצאתי לחפש מחסה" וגם ברומן "רואות מכאן את כל העולם" – כתבתי את תחושת המבוכה, המועקה, הזעזוע מהופעת הדימום החודשי. להמשיך לקרוא