ארכיון תג: הקו האדום

על "עץ החיים" של טרנס מאליק

זה מה שיפה כל כך אצל מאליק. זה מה שהיה תמיד כל כך יפה אצלו. מאליק הוא המשורר הקולנועי האולטימטיבי של הבריאה. אין צילומי טבע המאוהבים יותר בטבע ובבוראם, מאשר אצלו. אילו חי בימי קדם, אלוהים היה ודאי משתמש בו כנביא זעם, או שהוא היה כותב כמה פרקים ב"תהילים" במקום שלמה המלך

שנה אחרי שזכה בפרס הראשון בפסטיבל קאן, הזדמן לי לראות את סרטו החמישי של טרנס מאליק, "עץ החיים". כסטודנטית לקולנוע ב"בית צבי", בראשית שנות ה-80, מאליק היה אגדה בעינינו, כמו בעיני הרבה סטודנטים לקולנוע בעולם באותן שנים.

עד אז, הוא עשה רק שני סרטים, את "בֶּדלֶנְדס" (בארץ קראו לו "שבילי הזעם") הנהדר, ואת "ימים ברקיע" המפואר – ואחרי שתי יצירות עוצמתיות כאלה, מן היפות והייחודיות שנעשו בשנות ה-70 – אי אפשר היה שלא להתייחס למאליק כאגדה כבר בחייו. להמשיך לקרוא