Category Archives: Uncategorized

סיפור נוסף שלי (השישי במספר) באנתולוגיה בספרדית

שמחה לספר שסיפור נוסף שלי, השישי במספר, ראה אור בתרגום לספרדית, הפעם באנתולוגיה, "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה", שראתה אור באמריקה הלטינית בהוצאת "אמדאוס", בעריכת ירון אביטוב. המיוחד באנתולוגיה הזו הוא שהיא מציגה אלף שנות ספרות עברית שמחולקות לפי תקופות, ומספר רב של משתתפים (80 במספר).
האנתולוגיה היא חלק מפרויקט ספרותי של אביטוב, החמישית בעריכתו. למעשה, הספר הוא האנתולוגיה המתורגמת הכי מקיפה של ספרות ישראלית שראתה אור, לא רק בשפה הספרדית, אלא בכל שפה שהיא. מי שרוצה לרכוש עותק מהספר יכול לפנות אליי, ואני אפנה אותו לירון אביטוב.
אשר לסיפור שלי שכלול בתוכו, "דם קר כמו לדג", הוא פורסם בספרי הראשון, "יצאתי לחפש מחסה", עם עובד, 1993.


.
(את דש הכריכה לאנתולגיה כתב ירון אביטוב. צילום הכריכה מאת עליזה אורבך.)

אישה מוכה – סיפור מהחיים

לרגל "היום נגד אלימות כלפי נשים", החל היום, אני מעלה לינק לבלוג של אחותי הנהדרת והאהובה, שולמית, שהיתה אישה מוכה בנישואיה, וכתבה על כך רבות בבלוגה.

ניתן להגיע לרשימותיה על הנושא בבלוג שלה, בטור שמצד ימין, שנקרא "כל הרשימות בבלוג מההתחלה".

משם גם ניתן להגיע לראיון שעשיתי איתה על כך ב-Ynet.

הנה הבלוג שלה.

100 הנשים המצטיינות של המאה: היכנסו והצביעו

לכבוד יום האישה הבילאומי שיתקיים בשבוע הבא, יזם מגזין הרשת "און לייף" רשימה של 100 הנשים המצטיינות של המאה, בכל מיני תחומים בארצנו: ספרות, פוליטיקה, קולנוע, אקדמיה, תקשורת, ועוד.

כחברה בוועדת ההיגוי, התבקשתי לבחור את עשר הנשים המשפיעות בקולנוע הישראלי. כך נעשה גם ביתר הקטגוריות.

עכשיו הרשימה הסופית נמסרת לשיפוטכם. אתם צריכים להחליט מי הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ.

היכנסו ובחרו.

בכל יום ייפתחו שתי קטגוריות. כבר היום נפתחו הקטגוריות למנהיגות נשים ולמוזיקה.

מחר תיפתח קטגוריית הקולנוע, שהייתי שותפה בבחירתה.

מחרותיים – קטגוריית הספרות.

ב-8.3 תפורסם הרשימה שבחרו הגולשים.

משהו שכדאי להסדיר, כאן ברשימות

מאז המערכת החדשה, חלון העדכונים הפך לרכבת תחתית מהירה. פוסט נמצא בו על פי רוב לא יותר מ-12 שעות, לפעמים פחות.

הדבר קורה משתי סיבות. להמשיך לקרוא

הוושתי הראשונה של הקולנוע הישראלי

בסרטי סוף שנות השישים סימלה בעיני השחקנית ברכה נאמן את דמות האישה המודרנית החזקה והעצמאית, מין ושתי שלא תתפשר ולא תתבכיין. היא נעזבת, היא נבגדת, אבל היא נשארת חזקה, סרקסטית, לעגנית, חורצת לשון לגברים. להמשיך לקרוא

איחרסי!

דברים שכתבתי על אבי…

ב-nrg מעריב  (נא להיכנס לרשימה)

אני ואבי, פברואר, 1963.

רשימה על ספרי החדש בעיתון "ישראל פוסט"

אבי אליאס כתב על ספרי החדש, "אני ואימא בבית המשוגעות" בעיתון "ישראל פוסט", יום ד', 2.6.2010.

מתוך הביקורת: "יעל ישראל, בשפה מיוחדת משלה אשר כובשת גם רגעים אינטימיים בסדין המיטה, היא לא וולגרית, אלא שופכת את סוד הנשיות עם הקנאה הצפופה, כאב הפרידה, חברות על תנאי. הסופרת לא חוסכת את שבט לשונה מאיש: חשבון של חיוביים בדף הכאב. ספרה החמישי של יעל ישראל כתוב בסגנון מיוחד, אבל הוא קריא מאוד. לי היה קל להזדהות עם הדמות המוליכה את הסיפור כחוט השני."

הוא העלה א הרשימה גם לבלוג שלו. הנה:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16645&blogID=284

גם כאלו יש

אבל התמונה יצאה יפה…

מתוך הביקורת במעריב: "יש כוח מסוים לשטף הזה, יש בו חיונית לעתים. אבל הרגעים היפים ברומן הם אלה שבהם השטף המאני-היסטרי מרפה, ואמת כאובה וחרישית מסתתרת מאחוריו."  (א. גלסנר)

והנה הראיון איתי במעריב שהועלה ל-NRG

מראיין: רן יגיל. צילום: אריק סולטן.

16.4.2010

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/094/706.html?hp=47&loc=7&tmp=7187