ארכיון קטגוריה: הספרייה הקטנה שלי

המלצה ב"וויינט" על סיפור שלי ב"מסמרים"

המלצה ב"וויינט" על סיפור שלי ב"מסמרים", גיליון אגדות. כאן.

מתוך הביקורת:

'הגֶן', סיפור קצר של יעל ישראל שחותם את האסופה, הוא דוגמא מצוינת לאגדה עכשווית מעולה. ישראל, מהסופרות המקוריות והמבריקות שפועלות בארץ, רקחה שיקוי מבעבע של החברה הישראלית, כאשר במרכז הסיפור ניצבת תופעה פלאית, הנתמכת בריאליה באופן מובהק." (יותם שווימר, ynet)

סיפור שלי ב"עיתון 77"

אתם מוזמנים לקרוא סיפור שלי, "פרינס טאלאל ואהובתו היהודיה", שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת "עיתון 77", מס' 355-356, יולי-אוגוסט 2011. בזמנו העליתי אותו גם לכאן, וניתן לקרוא אותו בלינק זה.

הוא פורסם גם באנתולוגיית "השלום" שראתה אור בספרדית בדרום אמריקה, עם סיפורים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שנכתבו על ידי סופרים יהודים וערבים מישראל. מקווה שהאנתולוגיה הזו תראה אור גם בעברית.

חוץ מזה, אתם מוזמנים לקרוא סיפור אחר שלי, "הגן", שפורסם בחודש שעבר בגיליון "אגדות" מס' 18, של כתב העת "מסמרים". בכלל, כל הגיליון הזה מומלץ לקנייה וקריאה.

לאבי היה אנדרוגינוס בתור פילגש

לאבי היה אנדרוגינוס בתור פילגש. היא הייתה אשתו הראשונה. היה לה צל אילוסטרטיבי של שדיים ואיבר לא מזוהה במקום זין. זה היה בשנת 36'. קראו לה מינה. היא הגיעה בטרנזיט משכונת הדוסים. היא לבשה שמלות פרחוניות סגורות עד הצוואר, עם הררי תחרים שכיסו את זרועותיה עד למרפקים. אבי היה פרענק, אבל הוא התלבש כמו אפנדי מרחביה, עם חליפות מגונדרות של שלושה חלקים מטוויד אנגלי, שנמכר רק ב"ספינס", להן הוא התאים חפתים מוכספים ועניבות ממשי צבעוני. כזה גנדרן הוא היה, ואפילו לא מלאו לו עשרים.

לרגל חגיגת הספר העברי, אני מעלה פרק מספרי החמישי, הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות", שראה אור בשנה שעברה וזכה בפרס איגוד סופרי ישראל.

 נא להיכנס מכאן להמשך קריאת הפרק.

רומן תזזיתי

הסופר והמבקר רן יגיל ממליץ באנרג'י על ספרי "אני ואימא בבית המשוגעות" לשבוע הספר, וגם על עוד כמה ספרים שאהב, וגם מסביר מה דפוק בשיטה של שבוע הספר.
נא להיכנס מכאן.

ישראל אפוקליפטית

פרק מתוך הרומן השלישי שלי "סוף סוף רומן" (חרגול, 2000, עורך אלי הירש), המתרחש בישראל עתידנית אפוקליפטית. פורסם בבלוג הספרותי של רן יגיל באנרג'י מעריב. ומשם לינק לרומן כולו.

סוף סוף רומן, יעל ישראל, חרגול, 2000

ראיון איתי בתוכנית "ספרים רבותיי ספרים" בגל"צ לרגל יום האישה הבינלאומי

מחר, יום שישי, 4.3.11, בשעה 17.00 אני מתראיינת בתוכנית "ספרים רבותיי ספרים" בגלי צה"ל, בהנחיית ציפי גון גרוס, לרגל יום האישה הבינלאומי.

אדבר על פמיניזם, נשיות, אימהות, ארכיטיפים נשיים, מגדר, הבניות תרבותיות ועוד, בהקשר לרומן האחרון שלי "אני ואימא בבית המשוגעות", זוכה פרס איגוד סופרי ישראל. (ואגב, הוא עדיין בחנויות).

בתוכנית ישתתפו גם ד"ר נויה רימלט, ג'קי חוגי  וד"ר סימה זלצברג,  שכתבו ספרי מחקר על נשים: בחברה החרדית, בחברה האיסלמית, וכו'. יהיה מעניין.

והנה לינק לתוכנית בגלי צה"ל. הראיון איתי הוא האחרון. יש לבחור בתוכנית של ה-4.3, היא תהיה שם לשמיעה בשבועות הקרובים.

הגוף הפרוץ ומסע הדמים אל הנשיות (ד"ר רוני הלפרן על ספרי)

פורסם בכתב העת "גג, גיליון 22

מאת ד"ר רוני הלפרן

הרומן" רואות מכאן את כל העולם" של יעל ישראל מציע אפשרות מסעירה של כינון עצמי חריג הפורץ את גבולות החלוקה המגדרית הנוקשה בין "גבר" ל"אישה". חלק ראשון של מאמר, מתוך מחקר שיתפרסם בקרוב. (הספר נלמד באוניברסיטת תל אביב).

רואות מכאן את כל העולם, יעל ישראל, הקיבוץ המאוחד/סימן קריאה, 1997

להמשיך לקרוא

הפנקס השנתי שלי

אני כל כך שמחה וגאה להשתתף בפרויקט "פנקס הילדות שלי" שהפיקו קרן קרב וסיפורטרון לשנת השפה העברית בבית הספר, בעריכת איריס ארגמן.  להמשיך לקרוא

הלכה כמו מלכה

לזכר פביאנה חפץ 

לפני 18 שנים בדיוק, בחורף, נערכה באולם הישיבות של "עם עובד" מסיבת עיתונאים לסופרים שספריהם יצאו באותה עת, וכן לעיתונאי ומבקרי ספרות.

זה היה ספרי הראשון, והנה אני הצעירה יושבת עם כל "המי ומי". כמעט שניסיתי להסתתר מאחורי הגב של מוקי רון, העורך שלי, ושאלתי אותו מי זה ומי ההוא שנכנסים. מצידי השני ישב המשורר עמוס לויתן, ידידי מעיתון "על המשמר" ועורך המוסף לספרות באותה העת. כך, בין חברים, הרגשתי קצת יותר מוגנת מול "הביג שוט'ס". להמשיך לקרוא

עוד סיפור שלי באנתולוגיה חדשה בספרדית

לאחרונה יצאה באקוואדור אנתולוגיה חדשה של ספרות ישראלית מתורגמת לספרדית, בנושא יחסי יהודים-ערבים.

הסיפור שלי, "פרינס טאלאל ואהובתו היהודיה", מופיע בה בתרגומה של תמרה רחסיק.

באנתולוגיה "אל ליברו דה לה פאז" (ספר השלום) שערך ירון אביטוב וראתה אור בהוצאת "פארדיסו", משתתפים 40 סופרים ומשוררים ישראלים, ביניהם: אהרון מגד, יצחק אורפז, ראובן מירן, יוסי וקסמן ועוד.

סיפור זה מצטרף לסיפורים נוספים שלי שראו אור בספרדית בדרום אמריקה:

  • ·                     "הנזר של ישוע" בתוך "אל פואבלו דל ליברו", אנתולוגיה בספרדית של סיפורים עבריים, הוצאת "ליברסה", אקוודור, דרום אמריקה, 2007. (עורך: ירון אביטוב).
  • ·                     "הזר" בתוך "און סולו דיוס", סיפורים עבריים בנושא דת ואמונה, הוצאת "פארדיסו", אקוודור, דרום אמריקה, 2009. (עורך: ירון אביטוב).
  • ·                     "אוכלות לו את הלב", בתוך "סיפורים ישראליים של המאה ה-21", הוצאת "אדוקסיון", ארגנטינה, דרום אמריקה, 2009. (עורכת: תמרה רחסיק).