Category Archives: הספרייה הקטנה שלי

סיפור נוסף שלי (השישי במספר) באנתולוגיה בספרדית

שמחה לספר שסיפור נוסף שלי, השישי במספר, ראה אור בתרגום לספרדית, הפעם באנתולוגיה, "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה", שראתה אור באמריקה הלטינית בהוצאת "אמדאוס", בעריכת ירון אביטוב. המיוחד באנתולוגיה הזו הוא שהיא מציגה אלף שנות ספרות עברית שמחולקות לפי תקופות, ומספר רב של משתתפים (80 במספר).
האנתולוגיה היא חלק מפרויקט ספרותי של אביטוב, החמישית בעריכתו. למעשה, הספר הוא האנתולוגיה המתורגמת הכי מקיפה של ספרות ישראלית שראתה אור, לא רק בשפה הספרדית, אלא בכל שפה שהיא. מי שרוצה לרכוש עותק מהספר יכול לפנות אליי, ואני אפנה אותו לירון אביטוב.
אשר לסיפור שלי שכלול בתוכו, "דם קר כמו לדג", הוא פורסם בספרי הראשון, "יצאתי לחפש מחסה", עם עובד, 1993.


.
(את דש הכריכה לאנתולגיה כתב ירון אביטוב. צילום הכריכה מאת עליזה אורבך.)

צבי ינאי בוחר בספרי "אני ואימא בבית המשוגעות"

איזו הפתעה נעימה: ממש במקרה צפיתי בראיון עם צבי ינאי בתוכנית "עניין של טעם" בערוץ 2, ולהפתעתי ראיתי שבקטע שהמרואיין בוחר שלושה ספרים, הוא בחר את ספרי "אני ואימא בבית המשוגעות", ולצדו – איזה כבוד! – ספרה של אהובתי הספרותית, אלזה מורנטה, "אלה… תולדות", שהוא גם בין עשרת הספרים האהובים עלי. הספר השלישי שבחר היה "בדידותם של המספרים הראשוניים" של פאולו ג'ורדנו, ספר שנמצא גם אצלי ברשימת הקריאה וטרם הגעתי אליו. איזה כיף שלהיות בין השלושה האלה, ואני אפילו לא איטלקייה!!!
הנה הלינק לסרטון.  זה בדקה ה-16 בערך:

מענק תרגום לספרי "אני ואימא בבית המשוגעות"

שמחה לספר שזכיתי במענק התרגום של קרן "עם הספר" של משרד התרבות והספורט על "אני ואימא בבית המשוגעות", הוצאת ספרא, 2010, שזכה בפרס אס"י של איגוד סופרי ישראל .

לתחרות ב"קרן עם הספר" נמסרו כ-150 כותרים, ונבחרו 23 כותרים, ביניהם הכותר שלי, שהוא ספרי החמישי.  הספר מתורגם עתה לשפה האנגלית.

להלן הידיעה במשרד התרבות.

להלן הידיעה בעיתון הארץ.

אני ואימא בבית המשוגעות/ יעל ישראל

אני ואימא בבית המשוגעות/ יעל ישראל

"סריגמיש אוהב ילדים"

מלאו לי אחד-עשרה ורבע באותו קיץ שבו קיבלתי את הווסת הראשונה, ובו גם הפכתי לאימא. כשראיתי אותה בבית החולים, לבנה כמו דף נייר, זעירה כמו בת חודש, ולא כמו בת חמישה חודשים, זרועותיה הזעירות מנוקבות בנקבים אדומים של המחט שהוחדרה כמה פעמים ביום כדי להכניס לגופה הקטנטן כל מיני תרופות ונוזלים, שלא ברור מה ריפאו – באותו רגע הפכתי לאימא שלה."

הקטע הוא מתוך ספר אוטוביוגרפי בכתובים. המשך לקריאה ב-NRG:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4412

פרק בהיסטוריה המצונזרת של נשים

אחד הדברים המרגשים והמשמחים שקרו לי ב-30 שנות פעילותי בספרות העברית, מאז שהתחלתי לפרסם בשנת 1983, הוא זה שד"ר רוני הלפרן החלה ללמד את ספרי "רואות מכאן את כל העולם" בקורס שלה באוניברסיטת תל אביב, החל משנת 1998, שנה אחרי שהספר ראה אור ב"קיבוץ המאוחד/סימן קריאה".

במשך השנים הארוכות הללו שבהן נערך הקורס, קיבלתי תגובות מרגשות וחמות מן הסטודנטים שלה, וכמה פעמים אף הוזמנתי לדבר בפניהם. עתה ראה אור ב"קיבוץ המאוחד" הספר של רוני, "גוף בלא נחת", המבוסס על הקורס שלה ועל עבודת הדוקטורט, והמאמר הפותח הוא המאמר על ספרי. אחריו באים עוד שישה מאמרים על ספריהן של יהודית קציר, גילה אלמגור, אורלי קסטל בלום, דורית רביניאן, צרויה שלו ואלונה קמחי.

31-2618b888888888888888 להמשיך לקרוא

גוף בלא נחת

סוף סוף הגיע לחנויות הספר החדש של ד"ר רוני הלפרן: "גוף בלא נחת – ספרות הנשים הישראלית 1985-2005." בין המאמרים, מאמר על ספרי "רואות מכאן את כל העולם".

נושא המחקר של ספר מרתק זה הוא הספרות העברית שנכתבה ע"י נשים בישראל בין השנים 1985-2005. בשנים אלה נרשמה עלייה כמותית ואיכותית בנוכחות של נשים בספרות הישראלית. הספר כולל ניתוח וקריאה בשבעה רומנים: להמשיך לקרוא

רן יגיל ברשימה חדשה על ספרי הראשון, הקובץ "יצאתי לחפש מחסה", שיצא לפני 20 שנה בעם עובד

"על הספרים היא חסה ומגוננת, אבל לא על גיבוריה. אלה נחשפים אל שגרת כיעור החיים במלוא עוזה. ישוטטו ככלבים עזובים ברחובות. גופניות – "הגוף הגאוני", כמו שכתב אביגדור המאירי – היא מילת המפתח להבנת הפרוזה הזאת…. מחברת מקורית, שופעת רעיונות, וגם תֶּמוֹת מוכרות לעייפה של סיפור בתוך סיפור או קולנוע בתוך סיפור, זוהרות אצלה באור יקרות ומגיחות אל הקורא באופן מפתיע המעורר השתאות." כך הסופר והמבקר רן יגיל ב"מעריב אנרג'י", ברשימה על ספרי הראשון, קובץ הסיפורים "יצאתי לחפש מחסה", שראה אור לפני עשרים שנה בהוצאת "עם עובד".
לרשימה המלאה באנרג'י, נא להיכנס מכאן.

יצאתי לחפש מחסה, יעל ישראל, עם עובד, 1993

שניים מספריי למכירה בהנחה ניכרת

למכירה שניים מספריי בהנחה ניכרת:
ספרי החמישי, הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות", ספרא 2010, זוכה פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל,
ו-ספרי השלישי, הרומן "סוף סוף רומן", חרגול, 2000.

הסיבה למכירה? נשארו אי אלו עותקים אצל המו"לים, ועם החזרת הזכויות אלי, קיבלתי אותם, ועתה אני מוכרת אותם.

שני הספרים יחד במחיר מבצע של 40 ₪, כולל דמי משלוח.

לקנייה, נא לפנות אלי: isyael@gmail.com

והנה ביקורות על הספרים:
רן יגיל על "אני ואימא בבית המשוגעות" ב"אנרג'י מעריב".
רבקה קרן על "אני ואימא בבית המשוגעות", במדור הספרים, "הארץ".
יורם מלצר על "סוף סוף רומן" ב"מעריב".

אני מקריאה ומספרת על הכתיבה בפרויקט "סופרים מקריאים"

אני מקריאה מספרי החמישי "אני ואימא בבית המשוגעות" (זוכה פרס איגוד סופרי ישראל), וגם מספרת על הכתיבה, איך התחלתי לכתוב, מדוע וכו', בסרטון שיצרו במרכז הספריות – פרויקט מבורך לתיעוד סופרי ומשוררי ישראל.  הנה: http://www.hasifria.org.il/heb/authors/author/?Id=24661=

והנה כאן גם ביו טיוב:

http://www.youtube.com/watch?v=cZzKpyFAg1k&feature=relmfu

אני ואימא בבית המשוגעות, יעל ישראל, ספרא, 2010

סיפור שלי באנתולוגיה בספרדית בנושא השואה

סיפור נוסף שלי מתפרסם באנתולוגיה בספרדית, והפעם, בנושא השואה. הסיפור מצטרף לארבעה סיפורים אחרים שלי, שתורגמו לספרדית וראו אור באנתולוגיות שיצאו בדרום אמריקה – בארגנטינה ובאקוודור.

הסיפור, "הגֵּן" שמו, פורסם באנתולוגיה בנושא השואה ששמה "לוס פאג'רוס נון קנטה אה אשוויץ" (הציפורים לא שרות באושוויץ"), בעריכתו של ירון אביטוב. בין הסופרים והמשוררים שסיפוריהם או שיריהם פורסמו באנתולוגיה זו: לאה גולדברג, רוני סומק, לאה איני, אברהם שלונסקי, יוסי וקסמן, אלמוג בהר, רות אלמוג, יצחק אורפז, חיים גורי, אסתי ג. חיים, אלתרמן, ועוד ועוד. להמשיך לקרוא