סינדרום ירושלים

אינני יודעת מה מרגישה ילדה בת 7 שיורקים עליה, מקללים אותה וקוראים לה זונה. אני יודעת מה אני הרגשתי כשהייתי בת 25 וקיללו אותו וקראו לי זונה. הרגשתי מחוללת. הרגשתי מאוימת. הרגשתי פחד איום. וזו היתה הפעם היחידה שפחדתי כשהלכתי לי לתומי ברחוב בשעות היום.

זה היה באמצע שנות השמונים, ואני, שלא אוהבת את ירושלים, ומיעטתי מאוד לנסוע אליה, נאלצתי להיות בה עשרה ימים לכבוד פסטיבל הסרטים של ירושלים. מאותה השנה שבה קוללתי ככה ברחוב, ועד 1995, מעל לעשור שבו שימשתי כמבקרת קולנוע, נאלצתי לשהות עשרה ימים מדי שנה בקיץ בירושלים, לצורך הפסטיבל.

מיותר לציין שהאירוע המחריד הזה בשנת 1985 – שנתי הראשונה בפסטיבל – הוציא לי את החשק לגמרי לנסוע לירושלים.

זה קרה בצהרי היום, באזור ליד הסינמטק, ז"א, לא באזור חרדי או משהו כזה. לא הייתי לבושה בחושפנות יתר או בבגדים הדוקים עם מחשופים. כולה לבשתי מכנסי באגי די רחבים וחולצת טריקו לא הדוקה במיוחד, בסך הכול ללא שרוולים. הרחוב היה ריק מאנשים, אבל נסעו בו מכוניות. במדרכה מולי התקרב חרדי שהיה בערך בגילי. כשעבר לידי, החל לקלל אותי נוראות ולקרוא לי זונה ועוד דברים.

כל כך נבהלתי. מעולם לא קרה לי דבר כזה. נכון שחיזורים בוטים ברחוב זה לא כיף גדול, אבל מצד שני, זה גם לא מפחיד. אבל אפילו טובי הפרכים לא קיללו אותי ככה, לא הפחידו אותי ככה. באותם ימים הסתובבתי ללא מורא בשכונות הדרומיות של תל אביב, ושום צ'חצ'ח לא קילל אותי ככה, לא הפחיד אותי ככה. רק אותו חרדי צעיר בירושלים, הצליח להוציא ממני פחד ואימה וגועל כזה, כאילו חיללו את גופי ונשמתי. ומה עשיתי לו? הרי אפילו לא לבשתי חושפני ומגרה. כל אשמתי היתה שהייתי אישה.

לא הבנתי את השנאה הזו. את גודלה. את העובדה שהיא כה קשה, עד שהיא כמעט מכלה. את העובדה שהיא בוטאה במין טירוף היסטרי, עם זעם ושיגעון בעיניים. את העובדה שהיא גרמה לי לאימה קיומית כזו. הרי "כולה" קיללו אותי ברחוב. מזלי שהחרדי הצעיר הסתפק במילים ושזה לא גלש לאלימות פיזית, אבל הקללות הספיקו כדי לגרום לי להרגיש פחד איום.

ומאז, בכל העשור ההוא שבו נאלצתי לנסוע מדי שנה לפסטיבל, חששתי מאירוע נוסף כזה. כל אימת שקו 405 הגיע לתחנה המרכזית בירושלים, הרים הפחד את ראשו. מיותר לציין שהקפדתי תמיד להסתובב רק בסביבת הסינמטק, ולא הרחקתי לשכונות אחרות. בשביל מה להסתכן? כן, כך בדיוק הרגשתי. שאני בסכנה. לא פלא שמאז 1995, כשחדלתי לבקר בפסטיבל, הפסקתי לנסוע לירושלים. לא הייתי בה מעל ל-16 שנים., וגם אין לי כוונה לשוב ולבקר בה. מין טראומה כזו.

והאמת, זה כל כך הפתיע אותי אז. שכן כולה קצת יותר מעשור לפני כן, ב-1974, בעודי נערה, נסעתי לירושלים לבקר את אחותי שגרה שם באותה עת. ביום שישי אחרי הצהריים הלכנו למאה שערים, כי אף פעם לפני כן לא ביקרתי שם. לא התלבשנו במיוחד בצניעות או משהו כזה, סתם לבשנו את בגדינו הרגילים, בגדים של צעירות חילוניות, ואיש מהתושבים החרדים לא העז לקרוא לעברנו קללות גנאי או לבקש מאיתנו לעבור למדרכה השנייה או להסתלק מהמקום. הסובלנות שלהם די הפתיעה אותי אז, וגם שימחה אותי מאוד.

טוב, זה היה לפני כארבעים שנה כמעט. עשור אחר כך כבר קילל אותי בחור חרדי כאילו הייתי האויבת הכי גדולה שלו, כאילו איימתי על חייו, כאילו עשיתי לו משהו. הרי כשהוא עבר מולי בקושי הבחנתי בו. הרי יכול היה לעשות כמוני ולהסיט את מבטו כשעבר לידי ופשוט לא להתייחס לקיומי, כפי שאני לא התייחסתי לקיומו. אבל הוא בחר לפתוח במלחמה.

ועכשיו ילדות בנות שבע, אפילו דתיות, שעוברות ברחוב לא לפי קוד הלבוש הסופר חרדי, נאלצות לעבור את מה שאני עברתי כאישה בוגרת. איזו טראומה תתבצר בהן לכל חייהן?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Keren Fite  On דצמבר 24, 2011 at 3:05 pm

    אני יודעת מה מרגישה ילדה בת 10 שיורקים לעברה. כנראה שהחוויה מאוד תלויה בילדה, ומאוד תלויה בתקופה. כשהייתי בת 10 הלכתי לקנות משהו בסופרמרקט ליד הבית. בזמנו גרתי ליד בני ברק והסופרמרקט היה ברחוב בדיוק על הגבול. חזרתי הביתה לאחר שיעור התעמלות ולבשתי מכנסיים קצרים. גבר בלבוש חרדי ירק לעברי ועבר לצד השני של הרחוב תוך שהוא מפטיר מיני קללות. אני הסתכלתי לעברו, ו… ירקתי בחזרה. הוא נדהם והשתתק. באמת שלא חשבתי על התוצאות של מה שאני עושה, ומזל שהייתי צעירה מכדי להרגיש פחד או לחשוש מלינץ'. לא יודעת מה היה קורה היום
    הדבר המרכזי שלמדתי מההתנסות הזאת הוא שאסור לשתוק, אסור לקבל בהבנה או להרכין ראש. צריך להביע עמדה ברורה וצלולה כנגד המחיקה של נוכחותנו כנשים במרחב הציבורי

  • שולמית  On דצמבר 24, 2011 at 3:12 pm

    הנשים החרדיות מופקרות לטרורו נורא וכמו שקורה לא אחת, הקורבן מזדהה עם המתעלל. זה התחיל כאשר המדינה והחברה בישראל הסכינה עם הדיכוי של נשים ערביות. הסובלנות של הרב תרבותיות מבית מדרשם של הליברלים גידלה את המלצות הללו שאותם אנחנו מזינים ומפרנסים. אותם הגברים החרדים הבטלים ממעש שהרי לא רבים הם תלמידים חכמים באמת חייבים להמציא תאוריות שיצדיקו את מעמדתם ואת עליונותם, כדי שהנשים ימשיכו לסגוד להם, לטפל בכל צרכיהם, כולל צורכי הפרנסה.
    בארץ ישראל קמה חברה דכאנית ומנוות המאיימת על כולנו. הנשים החרדיות לוקחות חלק בדיכוי בנותיהן וחברותיהן ויש כאלה ש" חוזרות בתשובה" ומתגייסות לדיכוי זה. זה כולל נשיםפ משכילות ובעלות יכולות. כנראה דורות על גבי דורות של שטיפת מוח ואולי בריריה טבעית יצרו בנשים צורך לשרת. אפשר לראות זאת גם בנשים חילוניות לא מעטות.

  • ריקי כהן  On דצמבר 24, 2011 at 10:01 pm

    חזק ומצויין, ואבחנת לדעתי נכון, זה טירוף, פסיכוזה. אני אכן מודאגת מאוד מהטראומה שתיגרם לילדות האלו.

  • עודד  On דצמבר 24, 2011 at 11:15 pm

    סליחה יעל,
    אני מצטט מרשימתך:
    "הרי אפילו לא לבשתי חושפני ומגרה."
    קשה לי עם זה כי את כנראה לא מבינה, ומהשיח המתנהל אני מבין ש'כולכן' לא מבינות, איזו כברת דרך אתן הולכות לקראת אותם חרדים חשוכים בהתנצלותכן. די להתנצלות! אתן יכולות להתלבש במרחב הציבורי איך שבא לכן ולאף אחד, ממש לאף אחד, אסור להעיר לכן. אם הפסיכים האלה מגורים מהופעתכן ואינם מסוגלים לסתום את הפה אנא עוררו מהומה ותבעו אותן על הטרדה מינית. הכלים בידנו! רק צריך להפסיק לפחד להשתמש בהם!

    • yaelisrael  On דצמבר 25, 2011 at 11:54 am

      ברור לי שזכותנו המלאה ללבוש כרצוננו, ואיני מתנצלת. ציינתי זאת רק כדי לתאר את קיצוניות התגובה של החרדים. הנה עברה ילדה דתייה בת שבע עם בגדים "בסדר גמור", ואפילו עליה ירקו. מה זה אומר? סתם שנאת נשים. שאין לזה שום קשר ללבוש. גם אם נלך עם שק על הראש, הם ישנאו אותנו. זה מה שרציתי להדגיש כשציינתי זאת.

  • דפנה לוי  On דצמבר 25, 2011 at 7:49 am

    חוויה דומה כחילת במדים, במכנסיים, שנכנסה בטעות למאה שערים, וניסתה לקנות פחית קולה במכולת, פחית שהושלכה עליה בכל הכוח. עיר נהדרת ירושלים, והאנשים – משהו.

  • נועם  On דצמבר 26, 2011 at 11:38 pm

    ההבדל בין 1974 ובין 1985 הוא לא עשור. ההבדל הוא שב 1977 הדתיים עברו לגוש הימין, וב 1984 ש"ס היגיעה בכנסת ל 17 ח"כים, וכדבריו שך ראובן אלבז "אנחנו נהפוך את הכנסת לבית הכנסת", החרדים התחילו להרגיש שאוטוטו הם הופכים את כל המדינה לחרדית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: