לכי תעבדי

סיפרו לי שקסטל בלום התבכיינה על כך ש"המצב" – יעני מצב הסופרים והספרות בארץ – מאלץ אותה להיות קבצנית. כנראה שהגיברת מכינרת לא שמעה מימיה את המונח "עבודה היא חיינו".

באמת, ממתי הסופר הוא נעלה מעם? ממתי הוא איזה סוּפֶּר-אדם שיש לפרנס אותו או לספנסר אותו כדי שיכתוב? סופר, או כל אמן או יוצר מכל סוג, גם אם נניח שיצירתו מביאה איזושהי תועלת או הנאה לעולם, הוא אדם ככל אדם אחר מ"פשוטי העם". אין לו זכויות יתר בשל כישרונו, גם אם נניח שיש לו אחד כזה. ואיש לא צריך לפרנס אותו או לתמוך בו.

צאי לעבודה, גיברת. זה מה שיש לי לומר לגיברת מכינרת. כל חבריי שהם סופרים או משוררים עובדים לפרנסתם, רובם בעיתונות, הוצאה לאור או הוראה, ואחרים במשרות "רגילות". אני עצמי עובדת זה 28 שנים בכתיבה, בעריכה, בתרגום ובהוראה. קיבלתי את זה על עצמי מהיום שהבנתי שכתיבה תהיה דרך חיי.

לא קשה להבין שבארץ כמו שלנו אי אפשר להתפרנס מכתיבת ספרות, ואיש גם לא מצפה לכך. גם ספר – סורי – הוא סוג של מוצר, קומודיטי, חפץ העובר לסוחר, ומוצר תמיד תלוי בכמות הקונים. ואנחנו הרי מדינה קטנה, אין כאן הרבה קוני ספרים – זו עובדה שרירה וקיימת שאין לה פתרון וגם לא יהיה. איש לא עושק כאן סופרים. לא באמת. אין הרבה קונים, אף פעם לא היו ואף פעם לא יהיו. זה המצב. ושום חוק שינסו להעביר לטובת סופרים, לא ישנה את זה. פשוט מאוד, השוק קטן.

אז מה את רוצה, גיברת מכינרת, שנממן אותך כדי שתכתבי? למה, לעזאזל? מצדי, אל תכתבי. מצדי, לכי תעבדי בספונג'ה. או שתעבדי ככל הסופרים בעבודות הלווין של הכתיבה: כתיבה עיתונאית, עריכה ספרותית ועיתונאית, הוראת כתיבה. אחרים יכולים, ואת לא?

עצם העובדה שמישהו יכול לחשוב שהוא אדם-על בעל זכויות יתר, ולפיכך מצפה מהחברה לטפח אותו ואת המוזה המפוקפקת שלו, כל כך מופרכת ומגוחכת, שפשוט קשה להתייחס אליה ברצינות. עצם הציפייה מממסד להחזיק כספית סופר (או כל יוצר ואמן), היא מגוחכת ונרקיססטית.

את הכסף שהגיברת מכינרת רוצה שנשקיע בה (וגם את הכסף שכבר הושקע בה בעבר במיני מלגות), אני מעדיפה להשקיע בזקנים, בילדים, בחולים כרוניים, בחולי נפש, בנכים, בנכי צה"ל, באוכלוסיות מוחלשות, בנוער בסיכון, בנשים מוכות, וכהנה וכהנה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דרול  On נובמבר 28, 2011 at 9:12 am

    קראתי את הכתבה עליה (לא את כולה) ופשוט נחרדתי .
    מי חינך אותה?
    איפה היא למדה שכל מניפולציה דיאלקטית , היא מציאות נוקשה שצריך לציית לה?
    כל הכבוד לך יעל , שאמרת דברים כהלכתם.

  • צור  On נובמבר 28, 2011 at 9:13 am

    וואלה נכון!

  • ז'ניה  On נובמבר 28, 2011 at 9:40 am

    את צודקת בטענה העיקרית שלך, אבל הפסקה האחרונה דמגוגית ולא נכונה, לדעתי. כמו שהמדינה תומכת או לפחות צריכה לתמוך בתחומים אחרים של יצירה ותרבות – קולנוע, תיאטרון וכד' – כך היא צריכה לתמוך ולהגן גם על היצירה הספרותית המקורית ולא להפקיר אותה לג'ונגל של השוק החופשי. זה לא פחות חשוב מהשקעה בזקנים, בחולי נפש, נשים מוכות וכד', כי גם האוכלוסיות האלה זקוקות לתרבות, ליצירה ולספרות. בחברה מתוקנת חשיפה לתרבות צריכה להיות חלק אינטגרלי מחינוך, מטיפול ומשיקום. ובמצב הנוכחי, שבו התמיכה של המדינה בספרות היא אפסית ויצירות איכותיות צריכות להתחרות בשוק בלי שום הגנה או טיפוח, בקרוב מאוד נישאר רק עם רבי המכר וספרי הייעוץ להצלחה בעסקים.
    החוק הצרפתי למשל לא יפרנס את אורלי קסטל בלום במישרין, אבל הוא כן יכול לעזור לכך שהספרים שלה לא יצטרכו להימכר בגרושים או להתחרות בספרים אחרים שנמכרים בגרושים, כך היא (וסופרים אחרים) לפחות תקבל תמלוגים פחות מעליבים. ברור שזה לא יפתור את בעיות הפרנסה שלה, וברור שכישרון ספרותי לא מקנה לאדם זכות לחיות על חשבון הציבור, אבל בגדול כן, המדינה צריכה להשקיע גם ביוצרים וביצירה ולא רק בזקנים, בנכים ובאחרים שהזכרת.

  • שאול סלע  On נובמבר 28, 2011 at 6:52 pm

    יעל על דוד שחר שמעת ?

    • yaelisrael  On נובמבר 28, 2011 at 6:59 pm

      שמעתי ואף קראתי. לא יודעת במה עבד ומה היה מצבו הכלכלי. על עמליה כהנא כרמון שמעת? מבכירי הסופרים בארץ בכל הזמנים, לדעתי. גם היא התגרשה כמו קסטל בלום, ולא בכתה מרה שלא מממנים אותה. הלכה לעבוד כספרנית.

    • yaelisrael  On נובמבר 28, 2011 at 7:00 pm

      לגבי קרנןת ומלגות וכו', אני לא ממש נגד זה בגורף, אבל יודעת שזה הכול אחיזת עיניים איומה שמבוססת על הרבה גועל. יד עם זאת, בגדול, אינני כל כך בעד תמיכה בתרבות. עם כל הכבוד, יש דברים חשובים יותר לעשות עם הכסף במדינה הזו. לי חשוב יותר להעביר כסף לניצול שןאה זקן מלגיברת שהרשימה כאן מתייחסת אליה. ואם כבר תמיכה, אז מדי פעם. קיבלת את פרס ראש הממשלה שלוש פעמים? תגידי תןודה ותשתקי. אל תצפי שמישהו יממן אותך כל החיים. מלגה זו פריבלגיה, שאם בכלל, אז לקבל רק מדי פעם, לא כל החיים. מבחינתי, תורתו של אדם אינה אומנתו. שילך לעבוד. זה כולל את כולם, כולם "תלמידי חכמים".

      • שאול סלע  On נובמבר 28, 2011 at 9:15 pm

        אם יוהאן סבסטיאן באך לא היה משמש כקנטור של הכנסיה בלייפציג לא היו לנו את המיסה הגדולה ואת המתיאוס פאסיון

        מעט מאוד מהיצירות שהלחין כמו אמנות וריאציות גולדברג נכתבו לפי הזמנה

  • שאול סלע  On נובמבר 28, 2011 at 9:21 pm

    אם התגובה ממתינה לאישור אז מדוייק יותר

    אם יוהאן סבסטיאן באך לא היה משמש כקנטור של כנסיית תומאס קור בלייפציג לא היו לנו את המיסה הגדולה ואת המתיאוס פאסיון

    מעט מאוד מהיצירות שהלחין כמו אמנות וריאציות גולדברג נכתבו לפי הזמנה

    ויולדי היה כומר ומורה (למרות שהיו לו פילגשים)

%d בלוגרים אהבו את זה: