אל תזרקו אותם לרחוב

לא מעט אנשים בטוחים שאפשר לשחק ולהשתעשע עם גור חתולים בחצר, או שאפשר לקחת גור הביתה לזמן מה, ואז להשיב אותו לחצר, ולא תהיינה לכך שום השלכות. החתול יחזור להיות כמו ממקודם. הצרה היא, שזה כך רק בדמיונות שלנו…

במציאות, חתולים שנזרקים לרחוב אחרי שחיו בבית, או חתולים שמתיידדים איתם בילדותם בחצר, מוחתמים על ידינו ללא תקנה וללא יכולת לחזור להיות "פראיים" כמו מקודם.

אני רוצה לספר לכם על יפיפייה שהכרתי, שקראתי לה ז'ק שיראק. יום אחד אחת החתולות בחצר – יפיפייה עם פרווה עבותה – המליטה ארבעה גורים נהדרים. כולם היו מנומרים, ורק ז'ק היתה שחורה לבנה כמו אמה היפה. אחד המאכילים בחצר שלנו – אש היי-טק צעיר חובב חתולים – האכיל את האם וגוריה, ולא רק זאת, אלא שהיה משחק איתם מדי יום ומלטף אותם שעות ארוכות.

יפיפייה ושמה ז'ק שיראק

כעבור כמה חודשים הוא עבר דירה, כל הגורים חוץ מז'ק שיראק נדרסו תחת גלגלי המכוניות, אמה של ז'ק נכנסה מזה לדיכאון כבד והפסיקה לטפל בה, וז'ק נשארה לבדה – ללא אימא חתולה, ללא אימא אנושית (הבחור שעזב), ללא אחים.

מעבר לכך שהתייתמה מכל משפחתה, ז'ק היתה "מוחתמת" קשות. הבחור שטיפל בה נהג לקחת אותה על הידיים, ועכשיו היא החלה לרוץ אחרי כל בנאדם שראתה כדי שייקח אותה על הידיים וישחק איתה. ולא רק זאת, היא החלה לרוץ אחרי אנשים בחנייה כדי שיאכילו אותה.

ז'ק חיה חמש שנים בלבד. מצד אחד היתה מאושרת, כי "התינוקת" – חתולה אחרת בחצר שלנו – אימצה אותה, וכך היתה לה אימא מחליפה. מצד שני היא היתה כה מוחתמת, שתמיד היתה קצת עצובה, עצבנית וכמהה נוראות לחברת אנשים ואהבתם.

לפני שנתיים היא מצאה כך את מותה, כאשר רצה אחרי אחד האנשים בחנייה, ומתה בטעות מתחת לגלגלי מכוניתו. זו לא היתה אשמתו, זו לא היתה אשמתה. בדיעבד, זו היתה אשמת הבחור שטיפל בה והחתים אותה כשהיתה גורה, וכשגדלה רצתה להמשיך לקבל את אותו היחס מאנשים אחרים, ובשל כך מתה.

וזה לא הסיפור היחיד הכואב על החתמה אנושית שנעשית בבלי דעת, בלי לקחת בחשבון את ההשלכות הנוראות והמחיר הכבד שמשלמים החתולים שהוחתמו על ידי בני אדם באהבתם הגחמנית, נטולת המחשבה ושיקול הדעת. אוי, הכוונות הטובות שמובילות לגיהינום!

לפני 12 שנים התגלה בחצר ביתי המשותף גור ג'ינג'י מדהים ומתוק בן חודש וחצי, שהתייתם מאמו. הוא כל כך צרח למטה, עד שאחד השכנים לקח אותו אליו מרוב רחמים. אבל אותו בחור היה איש מאוד עסוק, ולמרות אהבתו ורחמיו, לא היה הרבה בבית.

כשהגור היה בן ארבעה חודשים, וכבר נשקפה פחות סכנה לחייו, השכן החליט להוריד אותו בחזרה לחצר, כי הגור סבל מאוד מבדידות במשך היום. אבל אחרי חודשיים של החתמה אנושית, הגור הזה כבר היה "אבוד". הוא כל כך התרגל לאהבה אנושית, שרק חיזר וחיזר אחרי כל השכנים, ורוב הזמן ישב בעצב ובסבל רב על ספסל האבן בכניסה, מביט על השכנים היוצאים ונכנסים, אולי מישהו יאהב אותו וייקח אותו. גם אני ריחמתי עליו מאוד, אבל פחדתי לאמץ אותו, כי כבר היה לי חתול שחששתי שיידבק ממשהו.

יום אחד הגור נעלם. הוא כבר היה בן חצי שנה אז. כעבור יומיים שמעתי פעייה עלובה מכיוון החנייה. הוא היה שם. כנראה נפל מעץ או נחבט ממכונית. מכל מקום, הוא גרר את האגן והרגל, ואני הבנתי שהוא נפצע. עכשיו לא היה מנוס מכך. הבנתי שאם לא אקח אותו, הוא ימות בחנייה. גם הבנתי שהוא איכשהו "גרם את זה לעצמו", כי רצה שמישהו ירחם עליו וייקח אותו לביתו. ואולי "גרם את זה לעצמו" כי היה כה מדוכא וצמא לאהבה. כל מה שרצה היה תשומת לב אנושית.

וזהו, אימצתי אותו, ולא היה גבול לאושרו. כל מה שרצה היה שיחזירו לו אהבת אם אנושית, כפי שהעניק לו אביו המאמץ הראשון שהחתים אותו קשות. ברגע שלקחתי אותו למעלה הבחנתי באור שבעיניו. הוא פשוט לא היה יכול לסבול לחיות ללא אהבה של בנאדם, כי לזה התרגל בחודשים הכי רכים ומעצבים בחייו.

חתול, או כל חיה אחרת שאנחנו "מתעסקים" איתה, הופך למעשה למין בנאדם קטן. הוא כבר לא רק "חתול" או "כלב" או "אוגר", הוא כבר שייך חלקית למשפחת האדם. בשל כך עלינו להמשיך לדאוג לו. אם כבר התעסקנו איתו, עלינו לקחת עליו אחריות להמשך חייו, אחרת אנחנו גורמים לו עוול נוראי.

תזכרו את זה בפעם הבאה כשאתם משחקים עם חתול צעיר ברחוב או בגינה…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליאור קינן  On יוני 11, 2011 at 11:00 am

    סיפורים עצובים. עם זאת, המצב שתיארת הוא לא נכון אבסולוטית. אני לא התנסתי עם חתולים שאומצו זמנית, אבל יש חתולי רחוב/חצר ידידותיים ואוהבים ששימרו את הזהירות והחשדנות הטבעיות שלהם ולא רואים אף חתול או בנאדם ממטר, כמו שאומרים, ומסתדרים מצוין בחצרות. באופן כללי האזהרה שלך נכונה וצודקת. אני משתדל לא להתקרב לחתולי רחוב, חמודים ככל שיהיו, כדי שלא להפוך לחוליה הראשונה בתהליך החתמה כזה או אחר. ברוב המקומות עדיף להם בהחלט לא להתידד עם בני אדם כי זה מעלה את הסיכון שלהם ליפול טרף למתעללים פסיכוטיים למיניהם.

  • yaelisrael  On יוני 12, 2011 at 3:14 am

    נכון, אני דיברתי על גורים. הכוונה היא ללא להחתים גורים. אפשר להיות ידידותי לחתולים ולהאכיל אותם, וזה בסדר. אבל אם מתחילים לשחק עם גורים, להרים אותם על הידיים וכו', זה כבר מחתים אותה לרעה. וכמובן, אסור לאמץ גור, ואז לזרוק לרחוב, גם אם זה כעבור זמן קצר. וכמובן, אסור לזרוק חתול לרחוב, כי הוא כבר מוחתם ולא יידע להסתדר שם לבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: