על מצב האנושות

לא אשכח ראיון מדהים שקראתי לפני עשור בעיתון "העיר", עם ניצול שואה שמאכיל את חתולי חצרו, כי במחנה הריכוז היה חתול שהתיידד איתו ודאג להביא לו כל מיני דברים לאכול. בעיתוי בו גל אוחובסקי כתב את ההתבטאות האומללה מאוד שלו ב"טיים אאוט" נגד חתולי רחוב, נדמה שאין זמן מתאים מכך לדבר קצת על שנאה, שואות ובורות, וגם על חמלה, שאין יותר מדי ממנה בעולם.

אותו ניצול זקן הרגיש שבגלל שאותו חתול היה מביא לו איזו קליפת תפוח אדמה מפחי זבל, או איזו ציפור קטנה, שאולי החזיקו אותו בחיים ובגללם לא גווע ברעב, הוא חייב להחזיר טובה לכל חתולי העולם. מאז הבנתי שאסור להאשים שום "קשיש אכצנטרי" על כך שהוא "מזהם" את העיר בכך שהוא מאכיל חתולי רחוב בכל מיני שאריות אוכל. על אף שזה נשמע הזוי, מי יודע כמה עוד חתולים התחברו עם אנשים במחנות או בכל מצב חמור אחר, ועזרו להם והביאו להם אוכל.

ובאמת, אני לא מביאה את הקטע הזה מתוך מניפולציה סנטימנטלית, ואני גם לא מנסה אפילו לעשות השוואות ביום הזיכרון לשואה לשואת בעלי חיים, למרות שהיא מתקיימת יום יום ושעה שעה ולאיש לא אכפת.

ובכל זאת, אני רוצה להתייחס לאמירות האומללות של אוחובסקי ברשימה שלו, כי לא רק שהפולמוס הולך ומתרחב, אלא שפתאום צצים כל מיני קולות שמצדדים בו, ודווקא ביום בו עלינו לבטא חמלה כלפי כל מי שסובל, לא משנה אם הוא אדם או חיה.

אוחובסקי כתב שהוא ממש לא אוהב חתולי רחוב, ושהם לא יותר טובים מעכברים ועכברושים. אז מעבר לעובדה המזנקת לעיניים, שממש לא רצוי סמוך ליום השואה להשוות שום דבר לעכברים, כדאי לזכור שכל דבריו של אוחובסקי ושל אנשים אחרים שטוענים כמוהו, מקורם בבורות מדהימה.

הנ"ל מקונן על הריח הרע שמביאים החתולים לחצר, על המפגע התברואי והאסתטי ועל אותן "זקנות אכצנטריות" שמאכילות את החתולים בשאריות של בשר מרקיב.

אז הנה כמה עובדות שמנפצות לחלוטין את הדעות הקדומות הללו:

טעות ראשונה שיש לנפץ: חתולים משאירים ריחות מסריחים בחצר. לפני שהתחלתי לשים לב לסבל הרב של חתולי הרחוב, נורא סבלתי מריח ההשתנה של הזכרים על קירות הבית בחצר. הם עושים זאת כדי לרסס טריטוריה בימי ייחום ולזכות בכמה שיותר נקבות. נורא סבלתי מהריח ונגעלתי ממנו. ואז, לפני 11 שנים, כשאימצתי גור חתולים יתום מהגינה למטה, פתאום התחלתי להבחין בסבל של חתולי הרחוב, והתחלתי להאכיל אותם.

כעבור חצי שנה הבנתי שבעזרת האוכל הטוב הם הולכים ומתרבים, ושאם לא אעצור את זה, תוך שלוש שנים אאכיל איזה מאה חתולים. לכן הזמנתי את הלוכדים של הווטרינר העירוני של עיריית תל אביב כדי שילכדו אותם ויסרסו ויעקרו אותם.

ומאז, זה מה שאני עושה אחת לשנתיים, ועובדה, כמות החתולים בחצר נשארה אותו הדבר, אפילו פחתה מעט.

דבר נוסף חשוב: מאחר שכל הנקבות מעוקרות, לא באים לחצר זכרים פוריים, ואין יותר בחצר ריח שתן מסריח של חתולים! זה ככה כבר עשור שלם. והכול רק בזכות העובדה שאנחנו מאכילים אותם, דואגים להם ודואגים לעיקר וסירוס קבוע, אם במקרה מגיעים פה ושם חתולים חדשים לדור אצלנו.

וכך המצב בכל השכונה שלי, וברוב השכונות בתל אביב. יש המון מאכילים שדואגים להחזיק את אוכלוסיית החתולים במצב מבוקר, שלא יהיו יותר מדי, ושלא ייוולדו יותר מדי גורים שימותו בסבל. זה טוב לנו, זה טוב להם.ופלא פלאים: דווקא כך, כשדואגים להם, אין יותר ריח מסריח של שתן חתולים!

טעות שנייה לצריך לנפץ: המאכילים הן "קשישות אכצנטריות". אני גרה באחת השכונות הצפוניות העשירות והיוקרתיות בעיר, שכונה מאוד מטופחת, שיש בה המון מאכילים, שדווקא בגלל שהם מאכילים חתולי רחוב, הם דואגים לשמירת הטיפוח העירוני בשכונה.

בין אותם מאכילים יש אנשים מכובדים בהרבה מאוחובסקי הנ"ל, עד שלידם הוא זה שנראה אכצנטרי. בבית לידי ישנו פסיכיאטר מאוד-מאוד בכיר מהשירות הציבורי שמאכיל את החתולים, ואפילו האכיל בפירורי לחם איזו תרנגולת נחמודת שהגיעה יום אחד לחצר וגרה אצלנו כמה שנים. בבית אחר לידי גרה רופאה מכובדת שמאכילה חתולים. בעוד בית גר בחור צעיר העובד בהיי טק, שמאכיל חתולים. למעשה, מאכילי החתולים בשכונתי הגדולה באים מכל השכבות: צעירים, מבוגרים, זקנים, עשירים מאוד, משכילים מאוד – הכול!

אפילו המתעשרות החדשות המפונפנות יוצאות מג'יפי הארבע-על-ארבע שלהן בחניה, על עקבי סטילטו מחנות "עמנואל" מהמרכז המפונפן ובגדי המעצבים מכיכר המדינה, ומאכילות חתולים.

טעות שלישית שצריך לנפץ: האוכל לחתולים הוא מפגע תברואי ואסתטי. הרוב המכריע של המאכילים בתל אביב מאכיל באוכל יבש. בשכונת הווילות הסמוכה לביתי אני תמיד רואה ערמות קטנות של אוכל יבש שבעלי הווילות משאירים לחתולי הרחוב. זה לא מסריח, זה לא מרקיב, זה לא מסוכן וזה לא מביא מחלות. להפך, הכול מסודר ובשליטה.

טעות רביעית שיש לנפץ: החתולים מפורעשים ומביאים מחלות. חלק מהמאכילים לוקחים את החתולים לטיפול רפואי אם צריך, וחלק אפילו שמים להם על הפרווה אמפולות נגד פרעושים. גם מי שלא עושה זאת, זה באמת לא נורא. בעיית הפרעושים יכולה להפריע אך ורק לבעלי בתים צמודי קרקע, אבל לא לדרים בדירות. הפרעוש לא מסוגל לקפוץ גבוה, אפילו לא לקומה ראשונה!!! כך שהטענה הזו היא מטופשת. רק מי שיש לו בבית בעל חיים מפורעש, יסבול בביתו מפרעושים. לא נדבקים מפרעושים מחתולי רחוב. אני מאכילה אותם כבר עשור, ומעולם לא הבאתי הביתה פרעוש מהחתולים הללו. לו הבאתי, שני חתוליי בביתי כבר היו נדבקים מזמן.

לגבי מחלות אחרות, תשאלו את הווטרינר שלי, רפי קישון, שנלחם בחירוף נפש כבר שנים בסטיגמות המטומטמות האלה. הוא טוען שלא בעלי חיים מעבירי מחלות לאנשים, אלא להפך, אנחנו מעבירים מחלות לבעלי חיים. וזה מחקרי, עובדתי ובדוק!

בקיצור, דווקא דאגה לחתולי הרחוב, טיפול והאכלה, שמירה על גודל אוכלוסיה קבוע של חתולים, מניעת התרבות וכו', שומרים על חתולי הרחוב במצב טוב, שעוזר להם ועוזר לנו. הם לא אשמים שלפני איזה 10.000 שנה הבאנו אותם לדור עימנו, החתמנו אותם (מלשון "חותמת") ועכשיו הם כה תלויים בנו. הם לא מטרד, הם לא מעבירי מחלות, הם פשוט חיים לצידנו בשקט ובלי להציק לאף אחד.

ולגבי כמה "קשישים וקשישות אכצנטריים" שאולי מאכילים את חתולי הרחוב בשאריות אוכל מרקיב, תניחו להם, אולי יש להם סיבה טובה לעשות זאת, כמו אותו קשיש ניצול שואה שנשבע שיחזיר טובה תחת טובה לחתול שהחזיק אותו בחיים במחנה הריכוז.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נינה רמון  ביום מאי 2, 2011 בשעה 10:21 am

    ושוב – לזכור את הספר "כל יום הוא טרבלינקה", שעוסק בסבל שבעלי החיים "זוכים" מאיתנו.

    איך אפשר להשיג את המאמר ההוא מעיתון העיר? יש לך מושג?

  • שולמית  ביום מאי 2, 2011 בשעה 10:23 am

    לשמוע מפי אמן על "קשישים וקשישות אכצנטריים" מעיד על המרובעות והתקיעות שלו. באמתף, ב"כוכב נולד" הוא הי ההכי מרובע

  • אחת  ביום מאי 2, 2011 בשעה 10:34 am

    טוב שיצא מהארון גם בקטע הזה. שנדע עם מה יש לנו עסק. תמיד עדיף לדעת

  • yaelisrael  ביום מאי 2, 2011 בשעה 12:41 pm

    נינה, שמרתי אותו איפשהו, אני אנסה לחפש אותו ואסרוק, אם אמצא.

  • נינה רמון  ביום מאי 2, 2011 בשעה 2:31 pm

    תודה. זה מאוד חשוב לי. אני מלמדת כעת קורס באקולוגיה, ויש שם כמובן פרק מיוחד על היחס לבעלי חיים אחרים.
    זו דוגמה קשה, אבל טובה, להביא לסטודנטים.

  • י.ג.  ביום מאי 3, 2011 בשעה 4:33 am

    כגיי גאה, חשוב לי לציין שגל אוחובסקי לא מייצג ולעולם לא ייצג את קהילת הלהט"ב בשיט. מדובר במבקר מוסיקה בינוני שקיבל חשיפה מוגזמת בפריים טיים. הרכיבה שלו על גב הקהילה מעוררת לא מעט אנטגוניזם בתוך הקהילה הלהטב"ית, ובקיצור, מן הראוי שבעיתונות לא יתייחסו אליו בכלל.

  • אורלי  ביום מאי 3, 2011 בשעה 7:45 am

    פוסט מעולה.

  • fireshine  ביום מאי 3, 2011 בשעה 8:01 pm

    גם אני רוצה להשיג את המאמר ההוא על הקשיש.
    אנשים חושבים שחתולים הם חסרי רגש ולא נקשרים לאף אחד.
    אבל מי שמכיר חתולים באמת, לא חושב כך.
    חתולים נקשרים לבעלים שלהם ומביאים להם ציד.
    והם נותנים אהבה וחום.
    אז שאוחצ'ובסקי יסתום.

  • דורית לגו  ביום מאי 3, 2011 בשעה 8:30 pm

    תודה יעל. תודה תודה !!!

    אני אחת מקהילת המושמצות- בעוונותי, מאכילה חתולי רחוב. צלמת, אקטיביסטית פוליטית, בת 50, תושבת נוה אביבים, בדרך לדוקטורט, ואם רוצים אפשר למצוא עוד כמה נקודות אור בקורות חיי. ובכל זאת, אין לי בעיה עם הקשישות האכצנטרית המיוחסת לי. הבעיה הקשה שאני עומדת בפניה, הוא העובדה שאנשים מרשים לעצמם לקרוא למוות של מי שאינם אוהבים. זכותו של אוחובסקי לא לאהוב חתולים, או כל בעל חיים אחר.
    זכותם של אנשים אפילו לא לאהוב פליטים, דתיים, ערבים, או סתם הומלסים עניים שמסתובבים בשכונתם. אבל מאיפה לוקח אוחבסקי, והאחרים שאין אהבה בלבם, את הזכות להודיע שמה שצריך לעשות איתם הוא לגזור עליהם חיים של רעב וצמא (וזה במקרה הטוב…)
    סליחה על הפשטנות, אבל אני באמת חושבת, שאם כל אחד היה משקיע את זמנו במי שהוא אוהב, ולא במי שהוא שונא, החיים בארץ הזו, היו יותר טובים.

  • ניר  ביום מאי 3, 2011 בשעה 8:52 pm

    תודה לך על הכתבה.
    כבחור בעל נטייה מינית זהה לזו של גל אוחובסקי, אני מזדהה איתו ויותר ממעריך אותו על משנתו ופועלו בנושא קהילת ההומוסקסואלים בישראל.

    אולם קהילת בעלי החיים לא פחות חשובה בעיניי.
    החמלה היא אכן מצרך מתכלה בקרב בני האנוש ולעיתים נדמה שהיא חלק מממלכה רחוקה, אבודה ובלתי זמינה והיא ממלכת המיתוסים.
    לא ברור כיצד מי שיושב על כיסא של "מבקר תרבות" נעדר מכל חמלה בסיסית כלפי החי. שהרי, מהי תרבות ללא חמלה? (זו שמוזכרת בתחילת הכתבה, למשל).

  • שלמה  ביום מאי 3, 2011 בשעה 10:05 pm

    איזו דו-פרצופיות וצביעות.
    חתולים הם נזק לא קטן. קודם כל החרא שלהם מסריח בטירוף, הם מחריבים גינות והם הופכים אגרסיביים זה כלפי זה וכנגד כל מי שמסתובב בטריטוריה שלהם כשמפסיקים להאכיל אותם.
    אבל אני לא מאשים אותם לרגע. זה בגלל שאנשים *רק* מאכילים אותם ושום דבר חוץ מזה. מעט מאוד חתולים בוגרים מתים מרעב, אבל המון מתים ממחלות והפציעות שהם גורמים זה לזה בריבים על טריטוריה ומקורות מזון.
    רוצה לדאוג לחתולים, קח אחריות ואמץ אותו לביתך. אבל רק להאכיל חתולים ולהציג את זה כאילו אתה מציל אותם מגורל מר בזמן שאנשים אחרים סובלים מההשלכות של זה- זה פשוט חרטוט.

    • yaelisrael  ביום מאי 4, 2011 בשעה 6:13 am

      לשלמה, בוא ואנפץ לך עוד כמה דעות קדומות:
      1. חתולים קוברים את הקקי שלהם בתוך האדמה!!! זה כלבים שמחרבנים ולא מכסים את הצרכים, ובעליהם שלא אוספים את זה. הריח הרע שאתה מריח, הוא ריח קקה של כלבים!!! תאשים בעלי כלבים שלא אוספים את הקקי של הכלב שלהם, או ששולחים אותו לרחוב לבד.

      2. יש לנו בשכונה שלי גינות נפלאות, פרטיות וציבוריות, שגרים בהם מאות אלפי חתולים. הגינות יפות, ושום חתול מעולם לא החריב גינה! הם לא אוכלים צמחים כידוע.

      3. חתולים שמסרסים אותם, כבר לא רבים ולא אגרסיביים זה כלבי זה.

      4. לא שמעתי על שום מקרה של חתולים שהפכו אגרסיביים בגלל שהפסיקו להאכיל אותם. מצד שני: למה להפסיק להאכיל????

      5. שום בנאדם לא סובל מחתולי רחוב, אם נוהגים כפי שאני מציעה בכתבה. במיוחד נתתי דוגמה מהשכונה שלי, שהיא אחת השכונות המטופחות בתל אביב, כדי להראות שטיפול בהם רק תורם לסביבה.

      6. לא האכלת חתולי רחוב גורמת לסבל, רק טפשות ורשעות אנושיות גורמת לסבל.

  • נועה  ביום מאי 3, 2011 בשעה 11:24 pm

    חבר'ה מי שאוהב חתולים ורוצה לעזור להם כל מה שצריך היא קופסת קרטון ובתוכה קערית מים נקיים ואוכל יבש לחתולים, זהו מאמץ של כלום! מאמץ של לזרוק זבל כשיוצאים מהבית. אבל במאמץ קטן שכזה תוכלו להציל ולשפר את איכות חייהם של היצורים המדהימים האלו, יצורים שכל מה שמנסים לעשות זה לשרוד ביחד איתנו.

  • זיוית א.  ביום מאי 4, 2011 בשעה 10:10 am

    כל הכבוד!כתוב באופן בהיר ואינטיליגנטי.אנו אוהבי בעלי החיים חיבים להוקיע כל מי שתוקף,מתעלל ומתאכזר לבעלי החיים.גם התעלמות מוחלטת מסבלם זו התעללות.
    שימו מים,אוכל יבש ודאגו לעיקורים וסרוסים (אפשרי דרך העירייה)וכל החתולים באזור שלכם וגם אתם תהנו לחיות יחד בשלום ובכייף.

  • ליאור קינן  ביום מאי 11, 2011 בשעה 1:39 pm

    תגובתו של שלמה היא התגרות ולא יותר, חבל שהשקעת זמן בהתייחסות אליה. ואגב זקנים, חתולים, חצרות ומה שביניהם, זכור לי זקן מנוול אחד, שכן של אמי, שרתח עליה (ועלי, כשעוד גרתי איתה) על שהאכלנו חתולים. פעם אחת, מרוב תסכול ושנאה, הוא תפס את פח האשפה שלידו היינו מניחים את האוכל ופשוט פיזר את כל תכולתו במגרש החנייה של הבניין שלנו. לזה אני קורא "קשיש אכצנטרי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: