המדריך: ייעוץ הדדי

לפני עשרים שנה ערכתי מסע ייחודי לתוך הנפש, שלי ושל הזולת. במשך 6 שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי מרתק אצל פסיכולוגית פסיכודינמית באוריינטציה יונגיאנית, מה שאומר, שחלק מהשיחות הוקדש לניתוח החלומות שלי, לפרשנות שלהם בחיי וכיצד ניתן לצאת מהם לטיפול בבעיות הפסיכודינמיות שלי.

הייתי בת 28 כשהתחלתי בטיפול, וסיימתי אותו בגיל 34. ומעניין, כמעט בד בבד עם התחלת הטיפול, בסוף שנות השמונים, התחלתי לתרגל שיטת נפש מרתקת בשם ייעוץ הדדי, שמבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה, אבל במקום מטפל, האנשים מטפלים בעצמם.

מצד אחד, השיטה מזכירה טיפול קבוצתי, ומצד שני, טיפול פרטני מול פסיכולוג, רק שאת/ה ובן הזוג שלך לסשנים מבצעים אותו הדדית, זה מול זה.

תרגול השיטה במשך כ-5 שנים, לא רק שפתח לי צוהר נוסף לתוך עצמי, גם פתח לי צוהר לנפשות של אחרים. שם עבדתי הדדית עם נשים וגברים על הנפש שלהם, ובמקביל על הנפש שלי.

המסע הזה בשיטת ייעוץ הדדי עזר לי להיות קשובה יותר לאנשים, להיות רגישה יותר אל מה שהם משדרים, להבין את הנפש האנושית, ובכלל, להיפתח יותר לאנשים. העובדה שזה נעשה בד ובבד עם הטיפול הפרטני עזרה לי בכך ללא ספק. פעם בשבוע ישבתי מול הפסיכולוגית שלי וניתחנו את תכני חלומותיי מול המאבקים הדינמיים בחיי, פעם בשבוע הייתי בסדנה של ייעוץ הדדי, שם עובדים על תכנים כלליים ואז יורדים לתכנים אישיים, ועוד פעם או פעמיים בשבוע עשיתי סשן עם מישהו מהקבוצה, שבו עובדים פנים אל פנים.

במשך השעה או השעה וחצי של הסשן, חצי ממנו אני דיברתי על מה שמטריד אותי, והאדם שמולי, "היועץ", הקשיב באמפטיה וניסה לכוון אותי ללב הדברים, כפי שעושה פסיכולוג, ואחר כך היינו מתחלפים. בשיטה כזו נוצרת ערבות הדדית, כי מאוד אכפת לך מבן הזוג שלך לסשנים, שיצליח להגיע למעמקי נפשו ולפתור קונפליקטים בתוכו, ובנוסף, אתה מתחיל להיות מאוד קשוב לזולת.

מאחר שישנן הוראות ברורות ומדויקות כיצד לבצע את הסשנים האלה (מקשיבים קשב רב, אבל באמפטיה, לא בביקורתיות; לא נותנים עצות בשום פנים ואופן, אלא רק מכוונים את האדם לנקודות הבעייתיות שלו, וכו'), קרה שאפילו אנשים שמאוד מרוכזים בעצמם ולא ממש יכולים להקשיב לזולת, פתאום הפכו קשובים מאוד.

נפגשתי ועבדתי שם, בסדנאות של ייעוץ הדדי, עם הרבה נשים, ביניהן המון ניצולות של משפחות מתעללות, וכך ירדתי לעומקה של הנפש הנשיית בכללה. מובן שגברים היו הרבה פחות בייעוץ הדדי. בדרך כלל נשים יותר פתוחות לשיטות של עבודה עצמית על הנפש, ולכן היו בקבוצות הללו רוב של 70% נשים מול מיעוט של 30% גברים. לכן ערכתי פחות סשנים עם גברים ויותר עם נשים, וכך הצלחתי לצלול לתוך הנפש הנשיית ולהבין מה מסתתר בתוכה. שמעתי כל כך הרבה עדויות, כל כך הרבה וידויים מפי נשים שעברו כל מיני סוגים של התעללות מינית, נפשית או פיזית, וזה עזר לי מאוד לרדת למעמקי הנושא הענקי והחשוב הזה.

הגברים היו פחות פתוחים, ואלו שיכלו לפתוח יותר את צפונות נפשם היו על פי רוב גברים הומואים. אבל גם לעבוד בסשנים עם גברים היה מרתק ופתח לי צוהר לנפש הגברית, למרות שחלקם, כאמור, נפתחו פחות מנשים.

באותו שלב בחיי הייתי פתוחה מאוד לעולם. זה הפך אותי מקבלת יותר, הרבה פחות ביקורתית ושיפוטית, חומלת יותר. ואני יודעת שזה היה הרבה בזכות שיטת ייעוץ הדדי, שפתאום גורמת לך להביט על אנשים אחרת: לא בעין שיפוטית, לא בקטע של רכילות ושיחות קשקשת, אלא ממש להביט לתוך הנפש שלהם, לקבל אותם כמות שהם, ללכת נגד הדפוסים הרגשיים שגורמים לנו לחבב אנשים שהם כמונו ולהסתייג מאנשים שאינם כמונו. בקיצור, באמת לקבל את האחר.

אחד הכללים החשובים בשיטה הזו היה לא להתיידד עם האנשים שעשית איתם סשנים מעבר לסדנאות ולסשנים, כדי לא להעמיס על הסשן מתחים שנוצרים בדרך כלל בקשר חברי, כדי שהסשן יהיה נקי רגשית עד כמה שניתן, כדי שבחצי שעה מול האדם שממול נרגיש שהוא שם בשבילנו, כמו שפסיכולוג אינו חבר שלך, אבל הוא מאה אחוז בעדך (או לפחות, כך צריך שיהיה).

מובן שכאשר עוזבים דבר כזה, כמו כשעוזבים טיפול פסיכולוגי, איכשהו ההישגים נעלמים או נחלשים עם השנים. מניסיוני הארוך הבנתי (כמו שאמרו פעם ברברה סטרייסנד וודי אלן), שבטיפול צריך להיות כל החיים, אם רוצים לשמור על ההישגים. כי טיפול הוא סוג של שסתום ללחצים הנפשיים, ומאחר שתמיד יש לחצים בחיים, אז אידיאלית ואופטימלית היה רצוי להיות כל החיים בטיפול. אבל מאחר שזה לא מעשי, לא כספית ולא רגשית, אנחנו עוזבים את הטיפול, ולרוב חוזרים לסורנו.  

כך קרה לי כמובן גם עם ייעוץ הדדי. את מה שלמדתי שם על נפש האדם לא אשכח לעולם. אבל את הכללים החשובים לקבל כל אדם כמות שהוא, לראות אותו מעבר לדפיקויות שלו, מעבר לדפוסי הנפש הגרועים, את זה איבדתי מעט עם השנים. הרעיון עדיין אהוב עלי, אבל ללא התרגול השבועי של השיטה, מול אנשים שאינם חברים שלך, אבל אתה ערב להם במאה אחוז – זה התעמעם, כי זה כל כך קשה לביצוע.

מאחר ששיטת ייעוץ הדדי היא מחתרתית משהו (לא מפרסמים – הכול מפה לאוזן; זו אינה שיטה שמיועדת לסחיטת כסף, ולכן לא מחפשים אנשים שרק יבואו וירשמו), יוצא שמעטים מכירים אותה, ואף שהיה לה איזה "פיק" בארץ לפני עשרים שנה, היום נדמה לי שדי שכחו אותה. וחבל. כי יש בה הרבה טוב ויופי, ובעולם עוין כמו שלנו, אנחנו מאוד זקוקים לערכים החשובים של קשב וכבוד הדדי שהיא מנחילה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נודניק  On מרץ 4, 2010 at 6:11 pm

    להיות כל כך הרבה זמן בטיפול?

  • יעל ישראל  On מרץ 5, 2010 at 12:47 am

    להפך, רק טיפול ארוך יכול לעזור במשהו. טיפול קצר זה כמו פלסטר על פצע.
    אולי תנסה, אולי יעזור לך להירפא מנודניקיות, אה?

  • תמר  On מרץ 5, 2010 at 1:38 am

    הרגשתי איך האנרגיה השקטה של התבוננות ללא שיפוט מכוונת אותי
    זו אנרגיה שאין בה מילים
    המעבר בין ההתכוונויות הללו מרתק, אני מתרגלת באופן פרטי אישי את ההתכוונות הזו, האנרגיה הפתוחה של קשב ללא שפיטה
    בהחלט צריך להתכוון, אולי ההתכוונות הזו בעצם גורמת לנו להיות יותר מודעים לאיכויות של ההשפעה שלנו על הזולת והסביבה
    היא זו שגורמת לנו להתפעל להתעורר, להשפיע, אין ספק שללא מסגרת של טיפול הדדי יותר קשה להתכוון ביום יום כשאין את המסגרת שמאפשרת את הדיאלוג ולפעמים כמו הפוסט שלך מספיק כדי לקבל את האנרגיה הזו בחזרה
    תודה

  • תמר אחרת  On מרץ 5, 2010 at 3:02 am

    לפני הרבה שנים התוודעתי אל שיטת הייעוץ ההדדי, ו"היא" הצליחה בערב
    אחד לשלוף אותי ממצב של חרדה/דכאון קשים. היה לי מזל שמי שישב מולי
    היה בחור רגיש במיוחד שהכיר את השיטה.
    מאד מסכימה לענין שנות הטיפול. רק במהלך טיפול ארוך אנו לומדים לזהות כיצד מתנהגים מנגנוני החשיבה
    והרגשות שלנו. מצד אחד יש המון שמחה בגילוי הזה. מין סוג של תקווה לשינוי. מצד שני המון כאב ותסכול כשמגלים
    שיש פצעים שמסרבים להגליד ותחושות הממאנות להיעלם.

  • ט  On מרץ 5, 2010 at 4:17 am

    נורא.

  • יעל ישראל  On מרץ 6, 2010 at 12:06 am

    לשתי התמר,
    תודה!

  • שולה  On נובמבר 11, 2010 at 3:29 pm

    מישהו מכיר קבוצה לנפגעי "בריאות הנפש" של הייעוץ ההדדי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: