אני, הולדן קולפילד

עם מותו של ג'יי, די סאלינג'ר


שנים רבות הרגשתי שאני הולדן קולפילד, מאז שקראתי את "התפסן" בגיל 18. הוא היה דכאוני כמוני, חפרן בנפש כמוני, חש יוצא דופן בעולם כמוני, אהב את האחות שלו כבת, כמו שאני אהבתי את האחיינית שלי שגידלתי בנעוריי, הוא היה רגיש לכל מיני דברים משונים כמוני, וכל תחנה בה עבר ברומן של סאלינגר, עברתי גם אני.

קראתי את הספר הזה אינספור פעמים, ומעולם לא השתעממתי. כנראה שחוויתי כאבי גידול הרבה שנים, כמו שחווה הולדן, למרות ש"כבר עברתי את הגיל" כמו שאומרים.

ומאחר שאי אפשר להתייחס לרומן חניכות שכל כך השפיע על הנפש כמו לרומנים אחרים, אז למרות שכבר עברו בוודאי 15 שנים מאז שקראתי את הספר לאחרונה, ולפיכך קשה לדעת מה הייתי אומרת עליו עכשיו – בכל זאת "התפסן בשדה השיפון" הוא חלק מנימי נפשי, חלק מהריאות שלי, הלב, הקרביים.

התפלאתי שסאלינג'ר הגיע לגילו המופלג, 91, כי על פי גיבוריו השונים, הדיכאוניות שלו היתה צריכה להוביל אותו לחיסול עצמי כבר מזמן. אבל כנראה שגם הוא נרגע. כנראה שגם אני. מצוקות הנעורים אינן מצוקות הזקנה, כפי הנראה.

ואחרי 60 שנות הסתגרות, סוף סוף בא הקץ לאדם שעזר לי להמשיך לחיות ולהילחם בתחושות הדיכאון שעלו בי מעת לעת, כי גיליתי שלא רק אני הולדן קולפילד, יש עוד הרבה כמוני.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On ינואר 29, 2010 at 3:02 pm

    קראתי בו לראשונה, הרחק מעל גיל 18. הייתי במינכן בצילומי סרט הריגול 'המתופפת הקטנה', על-פי לה קארה. כדי להפיג את השעמום על הסט נכנסתי לחנות ספרים באנגלית, מצאתי את התפסן, ועד מהרה נשאבתי פנימה לעולמו של הולדן. ברגע מסוים הנחתי את הספר על השולחן, וכשבאתי לקחת אותו עם סיום הטייק, הודיעה לי נערת התסריט, או, לא, אתה לא יכול, הספר צולם, הוא בסצינה. לא הועיל לי כלום, הטעות שלי נשארה על-פי חוקי הקונטיניואיטי הקולנועי, ואת הספר התאפשר לי לקחת ולהמשיך לקרוא בו רק בתום הצילומים.
    אין לי מושג אם מספיקים לראות משהו כשצופים בסרט, אבל אם סטודנט אומלל לקולנוע יעשה פעם עבודה על הסרט, שידע. הבמאי לא התכוון לכלום, שום משמעות, נאן ווט סו אוור.
    הספר נפלא מיותר כמעט להוסיף, וסאלינג'ר ראוי לסרט משלו

  • עידו  On ינואר 29, 2010 at 3:25 pm

    אבל הוא התנגד מאוד לעיבודים לסרטים שלו, מכיוון שנכווה מהוליווד בתחילת דרכו.

    יש גרסה איראנית לפראני וזואי 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: