תתאפק! תרסן! תתנזר!

לפוסט הקודם בנושא

לפעמים אני תוהה מדוע מקובל על רובנו המוסר הכפול של הקפיטליזם החזירי. אנחנו – היצרנים, המשווקים, המפרסמים – נפתה אתכם בכל דרך, ואתם לעומת זאת – הקהל שלנו – תתאפקו, תרסנו, תתנזרו. אנחנו נציג לפניכם המבורגרים נוטפי שומן, גלידות מטמטמות, שוקולדים מבהיקים, נשים מעורטלות, חזות חשופים, סיגריות מפתות, משקאות תוססים שרק המראה שלהם גורם לך לרצות לשתות אותם, תוכניות טלוויזיה שמגרות את היצרים הפרימיטיביים הכי אפלים שלכם, ואתם, בבקשה להפעיל שיקול דעת ולדעת מתי להתנזר! אתם מבוגרים, אתם אחראים, אתם חכמים, אתם חזקים, וכל מה שצריך בסך הכול זה להתאפק ולהתעלות מעל ליצרים הבהמיים. 
 
את תביטי בדוגמנית ההירואין שיק שבמגזין, אך תחיי בשלום ובנחת עם שמנמנותך. אתה תסתכל בטבלת השוקולד הממולא, אבל תבצע לעצמך רק שתי קוביות. אתם אל תפתחו את ערוצי הפורנו. אתם ילדים אל תיכנסו לפורומים שבהם תפותו על ידי פדופילים. וכולכם, פליז, תוותרו על הסיגריות שמוצגות לפניכם כשיא התענוג.
 
החוזה הלא כתוב הזה שבין האדם והקונצרן שמספק את הפיתויים הוא זה שאינו מובן. מדוע כולם מקבלים אותו כמובן מאליו, כאילו כך הם פני הדברים ואין מה לעשות בנדון? מדוע ליצרן ולמשווק מותר לעשות את כל המניפולציות האפשריות כדי לפתות אותנו להרעיל את גופנו ונשמותינו, ואילו אנחנו צריכים לגלות בגרות ולהגיד לא למה שמזיק לנו? מדוע מי שמכור לאוכל, למין, לסמים, לטלוויזיה, לסיגריות וכו' זו אשמתו, כי אינו בוגר דיו ואינו מסוגל להשתלט על היצר, אבל ליצרנים ולמשווקים מותר לעבור על כל חוק מוסרי כדי לפתות אותנו לצרוך רעל פיזי ורוחני?
 
בקיצור, מדוע להם מותר להרעיל אותנו בשם הקפיטליזם הקדוש, ואילו אנחנו תמיד האשמים? מי קבע שלהם מותר לרקוד לפנינו ריקודי פיתוי, ואילו אנחנו צריכים לשבת עם רעלה ולהתעלם מהעינטוזים? 
 
באיזה שהוא מקום מגיע שלב שבו ל"חירות הפרט" ולזכותו של הפרט לעשות הכול ולקבל הכול ולבחור הכול אין שום משמעות, שכן הוא אינו בוחר ואינו שולט על שום דבר. כשהשלב הזה מגיע, והוא הגיע מזמן מזמן, נשאלת השאלה מדוע מי שיכול אולי לשנות משהו, לא עושה דבר בנידון, מלבד להאשים את הבהמה השמנה על שהיא תוקעת כל מה שעומד מולה, את הנער על שהתחת שלו נדבק לכיסא ליד המחשב, את הגבר על שהוא כבר לא יכול לזיין את אשתו רגיל מרוב הארדקור שהוא רואה, ואת רוב בני האדם על שהם צופים בתוכניות זבל בטלוויזיה. שהרי רק הם האשמים. מי ביקש מהם לפעול כמו רובוטים? למה הם לא מפעילים שיקול דעת?
 
כשמיעוט אליטיסטי טוען שעלינו מוטלת האחריות להגיד לא לזבלים שמציפים אותנו (ראו התגובות כאן), שעלינו מוטל פשוט להתעלם מהזבל המזיק לנו, הוא מתעלם מכך שכמיעוט אליטיסטי הוא אולי מצליח לחיות על חסה וקולורבי ,לשתות תה ירוק ולקרוא את ג'ויס כל היום, אבל כל האחרים הם לא כאלה גיבורי-על.
 
וכך בז האליטיסט לכל מי שלא מצליח להשתלט על הדחפים הפרימיטיביים שלו, על היצרים הקמאיים ועל התאוות הנחותות שלו, ותמיד נדמה לו שהאספסוף אשם בכל מה שקורה לו. לכולם מותר לשגע לאספסוף את הראש, וזה שהוא חסר בינה ושיקול דעת זו לא בעיה אוניברסלית ולאומית ומוסרית, בעצם, זו בכלל לא הבעיה שלנו, זו סתם בעיה אישית ונקודתית של בהמות שלא יודעים לרסן את עצמם.    
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ג'ו  On נובמבר 29, 2009 at 9:07 am

    מאדם בוגר מצפים להפעיל שיקול דעת. שיקול הדעת מבוסס על מיון של עובדות ועל הפרדה בין עטיפה לתוכן. זה לא עניין של אליטיזם, אלא של תודעה צרכנית פשוטה. אם יראו לך את ברד פיט בעירום על קופסת סיגריות את תביני מזה שכדאי לך לעשן אותן למרות שהן מסרטנות? אם התשובה חיובית, זה מעיד כושר שיפוט לקוי מאוד אצלך.

    יש מקומות באמריקה שבהם אדם לא נכנס לבריכת שחייה אם הוא לא רואה קודם כל פרסום רשמי של הבריכה שמסביר אילו חומרים יש בדיוק במים, באילו כמויות ואיך הריכוז שלהם מתיישב עם התקן הקבוע בחוק.

    אפשר לנסות ולקבוע מה מותר ומה אסור יהיה להראות לנו בפרסום, אבל הקביעה שהאדם הפשוט אמור להיכנע לכל מסר שמעבירים לו הופכת את כל האנשים הפשוטים האלה, לפחות לפי הקריטריון הזה, למטומטמים עד שיוכח אחרת.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On נובמבר 29, 2009 at 12:28 pm

    מי קבע שלהם מותר לרקוד לפנינו ריקודי פיתוי, ואילו אנחנו צריכים לשבת עם רעלה ולהתעלם מהעינטוזים?

    המשפט הזה קצת מסוכן. תנסי לדמיין רגע שגבר אומר את זה על בחורות

    את כמעט מביעה כאן הבנה של הטרדת בנות שלבושות בצורה מפתה

  • המגיבה ממקודם  On נובמבר 29, 2009 at 12:38 pm

    אבל זה לא שאת לא צודקת במובן מסויים בדברים שאת אומרת

    רק המשפט הזה קצת בעייתי

  • איש התרנגולת האיום  On נובמבר 29, 2009 at 2:11 pm

    אם צריך להיות גיבור על בכדי לעמוד בפיתויים, מה לנו כי נלין שחזרזירים קפיטליסטיים שכמותם לא עומדים בפיתוי לעשות כסף על נפשותינו הסוגסטיביות?
    וברצינות, הביקוש יוצר את ההיצע. ההתנשאות מבוטאת על ידך כשאת מחליטה מה טוב לאנשים ואחרי מה ראוי שינהו.

  • איש התרנגולת האיום  On נובמבר 29, 2009 at 2:11 pm

    אם צריך להיות גיבור על בכדי לעמוד בפיתויים, מה לנו כי נלין שחזרזירים קפיטליסטיים שכמותם לא עומדים בפיתוי לעשות כסף על נפשותינו הסוגסטיביות?
    וברצינות, הביקוש יוצר את ההיצע. ההתנשאות מבוטאת על ידך כשאת מחליטה מה טוב לאנשים ואחרי מה ראוי שינהו.

  • גידי  On נובמבר 29, 2009 at 2:11 pm

    החוזה הלא כתוב שאת מתארת, דווקא קיים וכתוב במקומות מסוימים. כך למשל, אסור לחברות הסיגריות להשתמש בפרסומות סגנון חיים (אני חושב שמשנה שעברה) כדי לפרסם סיגריות.
    כך למשל, אסור לפרסם בבתי יולדות תחליפי חלב אם (וכבר נכתב על כך רבות אצל אחת מחברות רשימות).
    אם רוצים דוגמאות ספציפיות – הרי שהחרדים אוסרים לפרסם בתחומם פרסומות בהן הגוף חשוף או פרסומות בהן מוזכר חילול שבת.

    ואפילו הייתה בחיפה איזו יוזמה של תיכוניסטים שלא לפרסם ברחבי חיפה פרסומות המבזות נשים.

    כל מה שצריך לעשות כנראה זה לדרוש בצורה אפקטיבית (וזה כנראה לא קל כל כך אבל אפשרי) מהיצרנים או המפרסמים, ואז "החוזה" משתנה.

    זה אגב לא קשור לחזירות קפיטליסטית. זה כן קשור ישירות בפשטות להתמקצעות (אקדמית ופרופסיונלית) במדעי התנהגות הצרכן, פרסום ושיווק.

  • גלי ג  On נובמבר 29, 2009 at 6:49 pm

    לאראיתי שבתגובות מישהו אמר ואפילו ברמז שכל האחריות מוטלת על הצרכנים. איפה זה נאמר? שלפרסומאים ול"אנשי התוכן" מותר ולצרכנים אסור? לא נאמר. איפה דובר על רפיסות האספסוף לעומת איתנות האליטה? לא דובר. מה שכן דובר הוא על חירות רוחנית של אדם. אם את בוחרת לאכול יום ולילה מאבוס האח הגדול זאת בחירה מוחלטת שלך. את לא בת שתים עשרה. אם את בוחרת לדון בזה שוב ושוב, זאת החלטה מודעת לחלוטין, והיא כולה שלך. ועכשיו אולי פשוט תתחילי להנות מהאח הגדול ותפסיקי להצטקצק.

  • מגיב  On נובמבר 29, 2009 at 8:42 pm

    אי אפשר לראות האח הגדול ואז לבוא בטענות לקפיטליזם החזירי, זה לא אמין, לא הולך ביחד.

  • קרן  On נובמבר 30, 2009 at 2:39 am

    רשימה חכמה.

    סוף סוף מישהו אומר את הדברים כמות שהם!!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: