חסרי הישע בזין שלנו

יש לי אימא במחלקה סיעודית בבית אבות. עוד מעט תהיה בת 84. משותקת בחצי גוף, בכיסא גלגלים, שוקלת אולי 35 קילו, דמנטית, מבולבלת רוב הזמן, תלויה לחלוטין בחסדי המטפלים.
 
מה אני אמורה לחשוב כשאני שומעת על החרא הזה שאנס קשישות סיעודיות בבית אבות ברעננה?
 
מה אני אמורה לחשוב, כשאני נזכרת במה שסיפרה לי אימי , שבשבת בבוקר נכנס גבר ומסיר מעליה את הבגדים ונוגע בה?
 
האם להאמין לה? הלוא היא דמנטית, ומספרת כל מיני דברים שחלמה כאילו קרו במציאות. קשה לדעת אם מה שהיא אומרת קרה או לא, ומה מגיח מנבכי מוח הסתור וחלומותיה.
 
בבתי אבות לא מוכנים שבני המשפחה יתקינו מצלמות מעקב. גם הם לא מתקינים. ושמענו כבר על אלימות, ועכשיו אנחנו שומעים על אונס.
 
בבית האבות הקודם שבו שהתה אימי אני בטוחה שהיכו אותה. היא גם פחדה שם מאוד מהאחות הראשית. אז העברנו אותה לבית אבות אחר.
 
נכון, צריך להיות ערני ולשים לב למה שהקשיש מביע, לחרדות שלו מאנשי צוות וסגל, וכהנה וכהנה, ולפעול בהתאם, כמו למשל להעביר אותו למקום אחר. 
 
אבל מה אם גם במקום החדש יש אלימות?
 
מה נעשה אנחנו, בני המשפחות של ההורים הקשישים והסיעודיים, שתלויים לחלוטין בזולת? איך נדע אם המטפל הצמוד שנמצא עם ההורה בבית, או שמטפל בו בבית האבות, לא מתעלל בו?
 
בעבר, ההורים הזקנים שהו עם המשפחה המורחבת. אם התמזל מזלם כיבדו אותם, אהבו אותם וטיפלו בהם. אני בטוחה שהיו בתים, ואולי גם היום יש, שבהם גם בני המשפחה התעללו בקשישים הסיעודיים. כי נכון שלא קל לטפל בקשיש שתלוי בך לחלוטין.
 
אבל לו היו מעבירים חוק שיחייב בתי אבות לשים מצלמות מעקב בחדרי החוסים, אולי יכולנו למנוע את התופעה המנוולת הזו. זה היה יכול לשמש כהרתעה, וגם כגילוי האשמים. אבל לא עושים את זה, כמובן. כי כרגיל, חסרי הישע בזין שלנו. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 24, 2009 at 2:44 pm

    מדוע הם מסרבים להתקין מצלמות? ממה הם חוששים?

  • גיל  On ספטמבר 24, 2009 at 3:29 pm

    1. לכאורה, יכול היה להיות נחמד מאוד אם היו מצלמות כאלו. בפועל, מצלמות כאלו יותר מפרות (מלשון הפרה) את פרטיות החוסה מאשר מגינות עליו מפני התעללות.
    2. כשרוצים שתהיה מצלמה באיזשהו מקום, צריך לבדוק ולתקנן מי צופה בה, למי נגישות ההקלטות ואיך האפוטרופוס של החוסה מקבל גישה לצפיה. כל הדברים הללו מסובכים מאוד : הן טכנית והן משפטית.
    הסיבות למעלה, הן חלק מן הסיבה שהמחוקק לא צריך ולדעתי גם לא יכול לחוקק משהו בעניין זה.
    3. לא לשכוח, שחוק כזה היה מתאים גם למעונות יום, גנים ובתי ספר … אם מתחילים עם מצלמות – לא גומרים מהר כל כך. כל אחד היה רוצה לעקוב אחרי משהו.
    4. השיטה להיות בטוחים בטיפול בהורה חוסה, היא לבקר אותו לעתים תכופות. לשוחח באופן אינטנסיבי עם המטפל העיקרי שלו ועם מנהל המוסד ולהפגין אפס סבלנות כלפי סימנים כחולים, בעיות למיניהן ואם צריך – להעזר בעורך דין ולתבוע מהר וחזק.
    5. לא מזיק אף פעם לשלם קצת כסף נוסף לאחד המטפלים על מנת שנאמנותו תהיה גם לאפוטרופוס ולא רק למוסד.
    6. ורק בגלל שאני קטנוני נורא – אם כבר אומרים, צריך לומר "על הזין שלנו" ולא "בזין…"

    חתימה טובה

  • איריס  On ספטמבר 24, 2009 at 6:28 pm

    חס וחלילה לא לשלם כלום לאף אחד: אם המוטיבציה של המטפל "לשים עין" על מטופל היא חיצונית (כסף) הרי שמחר מישהו אחר ישלם לו בשביל להעלים עין על משהו אחר.
    חשוב מאוד לדאוג לכך שבמוסד יהיו נורמות של דיווח על פציעות. קורה שקשיש נופל מהמיטה והדרך לדעת שזה הסיפור ולא התעללות למשל, היא דרך פרוצדורות מסודרות של דיווחים לשם מידע, כדי שאפשר יהיה לטפל באנשים בהתאם ולדאוג לתקנות בטיחות שימנעו משהו כזה בעתיד, בלי הענשה סתם (אלא אם באמת מדובר במקרה חמור שדורש סנקציות).
    מצלמות לא יעזרו:
    הנסיון מראה שבכל מקום שיש צילומים כאלו, הדבר היחיד שאפשר לעשות איתם זה לתפוס את התוקפן אחרי שהוא כיסח לקורבן את הצורה. זה עוזר רק בדיעבד ולכן לא עוזר, אלא למטרות ענישה ונקמה.
    איך אפשר לדעת?
    ראשית צריך לקבל את העובדה שאף פעם אי אפשר להיות בטוח. אין תעודת ביטוח לזה.
    שנית, לדאוג כאמור לנורמות הולמות במוסד וליחסי אנוש טובים עם המטפלים, כך שכשאם יהיה למישהו חשד למשהו, תהיה לו מוטיבציה לדווח למשפחה. אפילו בלחשוש.

  • איריס  On ספטמבר 24, 2009 at 6:28 pm

    חס וחלילה לא לשלם כלום לאף אחד: אם המוטיבציה של המטפל "לשים עין" על מטופל היא חיצונית (כסף) הרי שמחר מישהו אחר ישלם לו בשביל להעלים עין על משהו אחר.
    חשוב מאוד לדאוג לכך שבמוסד יהיו נורמות של דיווח על פציעות. קורה שקשיש נופל מהמיטה והדרך לדעת שזה הסיפור ולא התעללות למשל, היא דרך פרוצדורות מסודרות של דיווחים לשם מידע, כדי שאפשר יהיה לטפל באנשים בהתאם ולדאוג לתקנות בטיחות שימנעו משהו כזה בעתיד, בלי הענשה סתם (אלא אם באמת מדובר במקרה חמור שדורש סנקציות).
    מצלמות לא יעזרו:
    הנסיון מראה שבכל מקום שיש צילומים כאלו, הדבר היחיד שאפשר לעשות איתם זה לתפוס את התוקפן אחרי שהוא כיסח לקורבן את הצורה. זה עוזר רק בדיעבד ולכן לא עוזר, אלא למטרות ענישה ונקמה.
    איך אפשר לדעת?
    ראשית צריך לקבל את העובדה שאף פעם אי אפשר להיות בטוח. אין תעודת ביטוח לזה.
    שנית, לדאוג כאמור לנורמות הולמות במוסד וליחסי אנוש טובים עם המטפלים, כך שכשאם יהיה למישהו חשד למשהו, תהיה לו מוטיבציה לדווח למשפחה. אפילו בלחשוש.

  • עברי  On ספטמבר 24, 2009 at 7:29 pm

    אשכנזים-לפלפים-עתיקים מחקים את האמיתיים ונוהגים לומר "על הזין"

    המהדרים, המדברים בזעם דם ליבם מתבטאים כראוי וכצפוי ואומרים: "לא בזין שלי"

    לעיניין מצוקת הפחד המוצדק ממטפלים אלימים-מטורפים-פליליים והמחשבה של איריס כאילו מצלמות משמשות רק לעיניין ענישה ונקמה:

    מצלמות מצלמות ושוב מצלמות בכפוף ומותנה במעקב יומי והסתכלות ביקורתית בחומר המצולם.

    מקובל שאף אחד לא מסתכל בתוצרי הצילום והם אכן משמשים לאחר מעשה, לאחר גילוי חשד.

    יואילו המוסדות להתייחס ביראה וחשד, מראש ולמפרע, ולבחון כל יום את הסרטים המצולמים.

    מובטח להם שהם יראו סרט סרט, ומיד יחדלו המעשים הנפשעים.

  • דקדוקים  On ספטמבר 24, 2009 at 9:43 pm

    תשובתך, לפלפית או אסלית ככל שתהיה, סותרת את עצמה, מבולבלת ומבלבלת אם משהו שאינו מעניין אותך הוא לא בזין שלך, אזי אם משהו אחר "בזין שלך" – הרי שהוא דווקא חשוב לך במידה זו או אחרת. קרא ותחכים, אחא.

  • שוויק  On ספטמבר 25, 2009 at 12:47 am

    אל תהיי תמימה. התקיני מצלמה בעצמך. לכי למומחה שיסווה עבורך מצלמה בחפץ תמים

    אחרת איך אפשר לחיות עם החשש

  • גונז  On ספטמבר 25, 2009 at 3:14 am

    מנסיוני הדל, נדמה לי שהבעיה העיקרית אינה מעשים נפשעים שנעשים לקשישות הסיעודיות, אלא המעשים המותרים, השגרה היומיומית בטיפול בהן.

    איך רחצו את סבתא שלי?
    באו שני גברים, הפשיטו אותה, סחבו אותה לאמבטיה, רחצו אותה והחזירו אותה למיטה.

    היא היתה בדמנציה קשה, לא תקשרה , לא זזה, לא הבינה, אבל ראיתי אצלה את האימה בעיניים.

  • יעל ישראל  On ספטמבר 25, 2009 at 12:58 pm

    לגונז,
    גם לאמי זה קרה בבית האבות הקודם. רחצו אותה באלימות, והיא הגיעה עם חבורה לבית חולים. הם טענו שנפלה. לא האמנו. העברנו אותה לבית אבות אחר. עכשיו זה בסדר מהבחינה הזו לפחות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: