מוזיקה חדשה

ידידי ורעי אלי הירש, שגם ערך את ספרי "סוף סוף רומן" שראה אור בחרגול, הוציא עכשיו ספר שירה חדש אחרי שתיקה של עשור. "מוזיקה חדשה" שמו, קובץ יפהפה ומרחיב את הנפש.
 
אני קוראת בו מדי לילה שיר או שניים ונהנית ומתרגשת כל כך, אז רציתי לשתף אתכם בשיר אחד שאני נורא אוהבת: "חותכת תות". ולמה בחרתי דווקא בו? כי אני מזדהה איתו כאילו כתבתי אותו בעצמי.
 
אני יודעת שיגידו, נו טוב, הוא חבר ועורך שלך. אבל מותר לפרגן לחברים, נכון? בייחוד כשכל כך נהנים מיצירתם.

 
חותכת תות/ אלי הירש

       אני נורא רעה
       אני יודעת: מדברת סרה
       במי שאני אוהבת
       ולמי שאיני אוהבת חותכת תות
 
       אני נורא טיפשית
       אני יודעת: גומלת טובה
       למי שגומל לי טובה
       ולמי שגומל לי רעה שוחטת לימון
 
      אני נורא עצובה
      אני יודעת: מחכה עד בוש
      למי שאינו רוצה בי
      ובמי שחומד וחושק מתלפתת כברוש

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שפי  On מאי 19, 2008 at 11:31 am

    ה'שוחטת לימון' שבעקבות 'חותכת תות' זה מאולץ, אילוץ לא חינני. כנ"ל ה'ברוש' שבעקבות ה'בוש'.
    ה'שאיני' (במקום 'שאני לא') וה'אינו' (במקום 'שלא') הם בעייתיים.
    וחוץ מזה, מרקיז, זה שיר לא רע.

  • מישהי  On מאי 19, 2008 at 9:55 pm

    'שאיני' ו'אינו' לא בעייתיים.

    'שאני לא' היה צורם יותר בעיני ובאזני.

  • דני  On אוגוסט 3, 2008 at 6:29 am

    הקטע של "מחכה עד בוש" למי שלא רוצה אותה, זה התנהגות נשית, ואולי אף אנושית, טיפוסית: לרדוף אחרי מה שבורח ממך.

    חוצמזה, מעניין אותי לדעת….. למה להכין פירות בריאות למי שרוצה ברעתנו?? או שיש כאן מסר שלא הבנתי כראוי?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: