מופע הדראג הפרטי שלי (או איך נוצר הבלוג "גולדי גת")

הכול התחיל כשקראתי את "השחקנית" של יוסי וקסמן. התאהבתי בספר, ונשביתי בדמות המדהימה הזו, טיפאני, האלטר אגו של הגיבור או של אחותו השחקנית – אותה מלכת דראג מטורפת ומדהימה כל כך, בעלת שפת אשפתות, לב של זהב והומור של סטנדאפיסטית.  
  זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי ביוסי ובספר שלו, והתאהבתי. על המקום. סופית סופנית.
 
   באותו זמן שירלי ואני בישלנו את הבלוגייה באתר בננות, ואני החלטתי שאני חייבת למצוא את הוקסמן הסוטה המטורף המופלא הזה, ולגרום לו בכל צורה שהיא להחיות את טיפאני בבלוג. גם כי אני אוהבת מופעי דראג, גם כי חשבתי שיש כאן פוטנציאל אדיר למופע דראג סאטירי ספרותי שטרם נעשה בארץ, וגם כי אני אישית חולת מלכות דראג, יש לי ממש פטיש בעניין, ורציתי שמישהו ימלא אחר משאת ליבי ואקבל מופע דראג פרטי במתנה. בנוסף, בבלוגיות בארץ אף אחד עדיין לא כתב בלוג שמבוסס על דמות ספרותית.
 
   אז התקשרתי ליוסי, שבאותו זמן בדיוק קרא את הביקורת שלי על ספרו בטיים אאוט, ולחצתי בכל דרך כדי להשיג לעצמי את טיפאני הזו.
 
  בתהליך הבישול, שיננו את שמה לגולדי גת, ויוסי גם המציא לה "פיזיק" מעניין. למה דווקא גולדה? תשאלו אותו. בכל אופן, אני התאהבתי. וכשיוסי שלח לי כל מיני תמונות של כוכבות עבר לבחור מהן, היה ברור שגולדה, האישה, הביצים והנעליים האורטופדיות, היא שתעמוד מאחורי גולדי גת. 

   והנה שוב בהזדמנות זאת, הביקורת שלי מטיים אאוט, ששידכה ביני לבין יוסי, שלא הכרנו קודם, ובעצם, אפילו לא שמענו זה את שמו זו, ומאז אנחנו מאהבים ספרותיים. 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: