תשרפו אותי וזהו!

כשאני מחבקת את עבדה ומוטל, הביציות שלי רוקדות הורה ונדמה לי שאני מתחילה לייצר חלב. אז למה כל כך הרבה גברים חושבים שבגלל זה, אנחנו הנשים חובבות החתולים, ראויות לגרדום? וסליחה עם כל הגברים חובבי החתולים. מתנצלת מראש. הרשימה פורסמה בירוק נושך, NRG מעריב

 

לרשימה שפורסמה היום, "סובלים משיעור יתר", NRG מעריב

 

 

אז מי אוהב חתולים יותר: נשים או גברים? האם נערך פעם סקר? היש בנמצא סטטיסטיקה בנושא? על פי תחושתי, יותר נשים סוגדות לתינוק-הפרווה הקרוי חתול, מאשר גברים. שנים אני מנסה להבהיר לעצמי את הסיבות להעדפה הנשית המובהקת הזו. לקראת כתיבת הרשימה, אפילו ערכתי סקר קטן בקרב חבריי, ומצאתי שהמיתוס נכון: יותר נשים מחזיקות בחתולים כחיות מחמד מאשר גברים.
 
  ושלא תבינו מכך שגברים לא אוהבים חתולים. אדרבה, מוכרים לי כמה גברים שהפכו לשפוטים של החתולים שלהם, שיעשו למענם כל דבר, אפילו צחוק מעצמם, הכול למען החתול. גבר אחד ממכריי כורע על ארבע, רודף אחרי חתולו כמו כלבלב ומשמיע נביחות רפות, רק כדי לספק את תאוות המשחק של השעיר הקטן. גבר אחר כבר קיבל סחרחורת מהעט הזו, שעושה אור לייזר על הקירות. החתול פשוט לא נותן לו מנוחה. גם כשהוא מנמנם מול הטלוויזיה, חברי ממשיך להניע את יד מוכנית כדי שחתולו ירוץ אחרי קרן הלייזר. והשיא: גבר אחר ממכריי הפך כבר מזמן ל"פועל במה". נדמה שהחתול דבוק אליו בסופר-גלו לכתף. ואיך הוא נראה כשהוא נושא את חתולו בשיא הגאווה, כאילו נשא את ארון הברית בכבודו ובעצמו!
 
   יותר ויותר גברים לומדים את היתרון שבהורות המיוחדת והמעודנת לנסיכים המשופמים, אבל נשים עדיין מולכות בכיפה. למה ומדוע? האם בגלל שהנמרים הממוזערים מזכירים לנשים תינוק, בפניהם המעוגלות, עיניהם הגדולות והפעורות, הפוזות ההורגות שהם עושים לנו, רכותם, עדינותם, חינניותם? בכלל ישנה אפשרות שהלב לא יימס למראה גור בצורת כדור צמר, המתחנחן על השטיח וחושף בטן ללטיפות וצוואר לנשיקות? והאם ישנה בנמצא אישה שפויה שלא תמהר לחטוף אותו לזרועותיה ותישבע לו אמונים לנצח?

 

 
    בכלל, תמיד מפתיע אותי מחדש שלא כל נשות התבל הולכת שבי אחרי חיית הטרף בעלת הבייבי פייס. הצירוף הזה, אישה וחתול, פשוט נראה נורא טבעי. בין שיגידו עלינו שאנחנו מכשפות כמו בימי קדם, או שיעליבו אותנו על שאנחנו מטורפות ומוזרות, אבל אין מה לדבר –  אישה וחתול זה כמו לחם וחמאה, כמו מרטיני וזית, כמו בית חדש וסלון של איקאה. כאילו שהקטנים האלה נתפרו בול למידה הנשית: קטנים, עדינים, רכים, נשיים. חתוליים, כבר אמרנו? אז לא פלא שחתולים מזוהים עם נשים.
 
   ובכל זאת, למה? קל להטיל את הסיבה לכך בצורך האימהי שיש ברוב הנשים. רובנו רוצות תחליף תינוק קטן, שצריך לגונן עליו ולדאוג לו. וכמובן, נורא כיף שהוא מתרפק עלינו, מתלטף ולוטש בנו זוג עיניים מאוהבות. כשעבדה ומוטל מתרפקים עליי, נדמה לי שהביציות שלי רוקדות הורה, ושתכף אתחיל לייצר חלב. אני מחבקת את עבדה בזרועותיי וליבי דוהר במאה קמ"ש לשעה, כמו בזרועות מאהב. תצחקו-תצחקו, אבל אם יש לכם חתול, אני בטוחה שגם אתם לא מסוגלים לסגור את היום בלי להתחכך בפרווה המהלכת על ארבע, להרגיש את הגרגור החרישי על לוח לבכם, ולחכך את אפכם באפון הקטיפתי, הזעיר והלח של המאהב הקטן. 
 
    האם ייתכן שישנן עוד סיבות להעדפה הנשיית את החתול כחיית מחמד? למשל, העובדה שהחתול הוא עצמאי מטבעו ופחות מתרפס? טוב, עדיין לא פתחתי בסטה לפסיכולוגיה, לכן לא אנסה לנתח את האופי הנשיי בהתאם להעדפה החתולית. אבל מתמיה אותי שיותר נשים חובבות חתולים מאשר גברים, ויתרה מכך, שרבים הם הגברים שמלגלגים על נשים שאוהבות חתולים. למה,  אולי מפני שזה מאיים עליהם? ואולי כי הם מרגישים שהאישה אוהבת את החתול יותר מהם? חשבתם על זה פעם?
 
   רוב התגובות העוינות שאני מקבלת ברשימותיי על חתולים, באות מצד גברים. הם לועגים לאהבתי הכובשת אליהם, לטיפול בהם. ואם אני מזכירה שאני מאכילה את חתולי החצר, אוי ואבוי לי, אז באות התגובות הכי תוקפניות. לא פעם אני מקבלת תגובות בנוסח "בתולה זקנה ומטורללת עם עשרה חתולים", למרות שזקנה אני עדיין לא, תודה לאל, המילה בתולה לא הייתה בלקסיקון שלי יותר מדי שנים מכפי שאני רוצה לזכור, הפסיכולוג שלי טוען שאין שפויה ממני, וכולה יש לי שני חתולים.
 
   אבל בקרב גברים רבים, נדמה שאישה שאוהבת חתולים היא אותה מכשפה מפחידה, שהועלתה על המוקד בשל עיסוקה בכישוף ואהדתה לחתולים.     

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן  On ספטמבר 15, 2007 at 6:05 pm

    מכירה את מרגו של ג'ורג' ברסאנס בביצוע של יוסי בנאי? חיפשתי את המלים אבל לא מצאתי.

  • יעל ישראל  On ספטמבר 15, 2007 at 6:50 pm

    איזו שאלה. 🙂

    לא מכירה את השיר. הוא קשור להנקות מהסוג הזה?

  • Esti-y  On ספטמבר 16, 2007 at 11:26 pm

    אני אהבתי חתולים עד מוות עד שילדתי. מאז לא סובלת אותם. ואין לי הסבר לזה. איך מאהבה מטורפת וחסרת גבולות הפכתי להיות שונאת חתולים מושבעת? כנראה ההורמונים…

  • יעל ישראל  On ספטמבר 17, 2007 at 3:41 pm

    אבל את נראית לי די יוצאת דופן. יש לי שתי אחייניות עם תינוקות, והן מטורפות על החתולים שלהן, עדיין. כנראה שזה נורא אישי. ואני מכירה עוד כמה נשים שגידלו חתולים וכלבים וילדים ביחד, בהרבה אושר ןהנאה. זה נראה לי משהו נורא אישי באמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: