סיפור גדול על זין קטן

"הסיפור של הקרחת שלי" של הסופר ההולנדי מארק ואן דר יאכט (בבל), הוא רומן מצחיק, נועז, שנון ומתעתע שנקרא כמהתלה מקברית, או כווידוי מצמרר ואפלולי בגוף ראשון. ויש גם סיפור מעניין ומטורף לא פחות הקשור למחברו. שווה ביותר .

 

מעט מאוד ספרים מענגים אותי כיום. אולי אני קוראת יותר מדי, בעיקר לצורך עבודה. אבל לפעמים מגיע ספר שפשוט כיף צרוף לקרוא אותו, הגם אם אינו יצירת מופת ענקית. כזה הוא "הסיפור של הקרחת שלי" של מארק ון דר יאכט, שאינו אלא שם עט ודמות בדויה שהמציא הסופר היהודי הולנדי הצעיר ארנון גרונברג.

    גרונבג-יאכט הזה הוא טיפוס תחמן ושובב כמו הספר שלו. הוא זכה בפרס לספר ביכורים בתור גרונברג,

התפרסם וזכה לכבוד באירופה, הלך וכתב ספר בשם הבדוי יאכט, ושוב זכה בפרס ביכורים יוקרתי. הכי בידור שאף השוו אותו לו עצמו, גרונברג, וראו בה וביאכט יריבים ספרותיים.

    מתעלולן כזה לא פלא לקבל ספר מצחיק, נועז, שנון ומתעתע, שנקרא כמהתלה מקאברית מטורפת או כווידוי מצמרר ואפלולי בגוף ראשון. לרגע חשדתי שאולי באמת מדובר באוטוביוגרפיה מטורללת של רווק מוזר ממשפחה כאוטית במיוחד, שבה מישהו מבני המשפחה עלול לירות על נברשות באמצע ארוחת הערב.

    גרונברג-יאכט הוא סופר מודע מאוד הלוקח מכל הבא ליד, ומביא את הרומן שלו לקצוות ולהקצנות. כל זאת מתוך דיווח יבש לכאורה, קצת מנותק רגשית, של גיבור שלרגע נראה לך כמין אוטיסט, או לפחות נורא-נורא צעיר ולא מודע לעצמו.

   כבר על ההתחלה מרגישים את קולו של הגיבור מ"התפסן בשדה השיפון" של סאלינג'ר, כמו יוצא מפיו של מארק, נער וינאי שיש לו הכול. וכמו הגיבור של סאלינג'ר, גם מארק הוא צאצא למשפחה שבעה ובורגנית, שמנהלת את יחסיה התמוהים עם העולם על פי גחמות של עשירים. אמו הזמרת אופרה לשעבר ממליכה ונוטשת מאהבים חדשות לבקרים, אביו שקוע בעסקיו וביתר הזמן לוחץ על בניו להצטיין, ושני אחיו הפכו למפלצות קטנות ומנופחות בדמות האב.

    זה המקום שבו מארק, הבן הצעיר, מתמרד. הוא רואה בעצמו משורר וכמה לתרבות הרומנטית של המאה התשע-עשרה, בעולם שבו היחסים הפכו מכניים. הוא מחפש אחר ה"אמור פוּ", האהבה המשוגעת של הרומנטיקנים, אבל סופו שהוא נוחת במיטותיהן של זקנות מטורפות ומורות נוירוטיות.

    משיאי הרומן היא סצינה שבה הוא מצליח לדוג בעיר שתי מתבגרות היסטריות, איתן הוא רוצה לחוות את האהבה הראשונה והנשגבת עליה הוא חולם, אבל מסיים בכך שהוא מקיא על אחת מהן, בשעה שאחיו מזיין את השנייה.

    התבגרותו הנואשת של הצעיר המיוסר רצופה כמיהה למחוזות הפיוט והשירה, לבין נפילות למעקי הבכה והאפסות של פליטות זרע סתמיות ומעיקות. והשיא: גילוי מזעזע שיש לו זין ננסי, שיוביל אותו לאובססיה בדבר גודל איבר המין, ולעימות אדיפלי עם האם, עד לטרגדיה נוראית. גם בבגרותו מארק עדיין כמה ל"אמור פו", ונופל לזרועותיה הכמושות של מאדם אדיפוס ולנוכחותה המרקיבה של אמו של התלמיד שלו.

    יאכט (או גרונברג, אם תרצו) מעמת את התרבות הרומנטית עם הספרות המודרנית, והתוצאה היא בום אחד גדול. ניסיון מבריק לכלוא את המודרניזם המתכתי והמנוכר בתוך ענני הרעל והתחרה של הרומנטיקה. התפסן בשדה השיפון פוגש בפארק את ורתר הצעיר, כאשר שני התפיסות הכה מנותקות ומנוגדות מנסות להתאחד למהות פוסט מודרניסטית תלושה. התרגום מהולנדית של אירית ורסנו הוא נעים, קריא וקולח. שווה מאוד.  

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  On יוני 16, 2007 at 5:01 am

    מפתקאות כיס של מקריח:
    נראה לי שאני אעשה זקן צרפתי

  • צחי  On יוני 16, 2007 at 8:35 am

    תודה, אני הולך לחפש את הספר.

    ואגב, ללא ההקצנות שמאפשרת הפיקציה גרתי פעם שנה עם שותף שהיה טיפוס וינאי דומה לגיבור. ילדון עם הורים דומים למתואר, אחים ומשפחה מטורפה, ועתיד לא ברור.
    רק לגבי הז' שלו לא הספקתי לברר. (אבל ניסיתי)

  • בועז כהן  On יוני 16, 2007 at 9:36 am

    (-:

  • יעל ישראל  On יוני 17, 2007 at 12:17 am

    צחקתי הרבה. קבל צל"ש על הזקנקן הצרפתי.

  • מומו  On ינואר 3, 2009 at 2:02 pm

    אני ממליץ לנסות הגדלת איבר המין עם מכשיר שנמכר בישראל
    http://www.maxpenis.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: