גוש בשר מחובר למכשירים

שוב היא בפנימית ה'.  אימא שלי. שוב ושוב ושוב. הולכת חוזרת. הפעם: חמור יותר. אירוע מוחי קשה שפגע בהרבה מערכות ותפקודים בגופה ובמוחה ללא ריפוי, ללא תקנה. היא בת 82. קשישה. מה כבר יש לפניה. איזה חיים עוד יש לה.

   לידה במחלקה שוכבות עוד שלוש נשים במצב גרוע יותר. שתיים מהן בקומה. כמו שרון. אחת כבר בקומה שבעה חודשים. היא בת  92. מה כבר מצפה לה? איזה חיים נפלאים עוד צפויים לה? היא שוכבת שם כשרק העובדת הזרה שלה לצידה. בני משפחתה הפסיקו לבוא. ואני לא מאשימה אותם: קשה לעמוד מול גוויה כזו שלא מגיבה. גוש בשר מחובר למכשירים.

   לפני כמה ימים ראיתי בתוכנית טלוויזיה רופא שמזהיר מפני מה שהוא מכנה "אובר טיפול רפואי". הארכת החיים הזו היא בעוכרנו. רובם של האנשים האלה בוודאי לא רוצים בזה, אבל מפני שלא ציוו על כך מראש (באמצעות אגודת לילך, פוסט אצל חלי שלשום), הם נאלצים היום להיות מחוברים למכשירים כשתודעתם מתה אולי. ומדובר באנשים זקנים. מאוד זקנים.

   בחדר אחר מחוברת למכשיר ההחייאה אישה בת 98. איזה עתיד נהדר מצפה לה? מדוע להאריך את חייה? אני מאמינה שהיא מיצתה את חייה, ועכשיו, כשהגוף קרס, היא נאלצת לחיות כי מחיים אותה, ייתכן שבניגוד לרצונה.

   כן, חשוב שנעשה את הצוואה הזו. אבל זה לא מספיק. צריך גם שעולם הרפואה יתעורר ויבין שהעובדה שיש לו את הטכנולוגיה ביד, לא אומרת שצריך להשתמש בה. כאשר מדובר בחולים קשישים או סופניים, צריך לדעת מתי להרפות. לסגור מכשירי החייאה, להפסיק להחדיר תרופות מאריכות חיים, לתת לטבע לעשות את שלו.

   ואותו הדבר בקשר לתרופות המאריכות את חיינו. אלמלא לקחה אימי את התרופות האלה, קרוב לוודאי שהיא הייתה מתה בגיל 60-70 כפי שנפטרו הוריה. יש לה את אותם מחלות זקנה כרוניות שהיו להם.

    התרופות החדשות שיש היום איפשרו לאמי לחיות עוד עשר עד עשרים שנה סבירות. אין כל רע בזה, להפך. כל עוד איכות חייך טובה או סבירה, אחלה. זה מתחיל להיות רע כאשר כל הגוף קורס, האדם סובל נוראות, ובכל זאת ממשיכים להחדיר לו את הכדורים האלה שמאריכים את חייו, למרות שאיכות חייו בזבל.

   אני רואה את אמי סובלת נוראות, נאנקת מכאבים. לשווא. לו יכולתי הייתי מורידה אותה מכל התרופות, שתלך במהירות לעולמה ותיגאל מכאביה וסבלה. אני יודעת שאני אומרת כאן דברים חריפים. אבל אי אפשר לעמוד מול סבל בשיווין נפש, ולהמשיך להגיד את המשפט הנדוש שצריך להגן בכל הכוח על להבת החיים.

 

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ענת  On יוני 4, 2007 at 10:24 pm

    הי יעל. אבי נפטר לפני 3 שבועות, בן 81, חודשים אחרונים של סבל אחרי שנים ארוכות שבהם חי מעבר לטבעי לו בעזרתן של התרופות וההתערבויות הרפואיות. שנים של חיים שעליהן אנו מודים, חודשים אחרונים שבהם ביקש גאולה. לא אאריך כי דברייך הם דברי, כך אני מרגישה וגם אומרת לכל מי שמקשיב.
    להארכת החיים בעולמנו המודרני יש רווח – ויש מחיר. והמחיר, בסוף, הוא קשה מאוד. כי הגוף כמו מתקומם נגד ההתערבות הבלתי פוסקת, ומגיב בדרכים שונות ומשונות. אין לי יותר מדי נחמה להציע, מלבד הידיעה, מניסיון, שגם בתקופות הקשות ביותר יש יופי ויש מה ללמוד. מקווה שהסבל לא יארך.
    איתך, ענת

  • יעל ישראל  On יוני 5, 2007 at 12:01 am

    גם אני מתפללת שיבוא הקץ מהר. זה כבר ככה חמישה חודשים, ורק מחמיר מיום ליוםץ

  • נועם  On יוני 5, 2007 at 6:13 am

    מאחל לך שסבלה של אמך לא יארך.

  • אהרונה  On יוני 5, 2007 at 6:36 am

    אני כל כך מזדהית אתך.

    זה מה שאני עוברת עכשיו עם אמי. כאילו הוצאת לי את המילים מהפה. איזה כאב זה. אי אפשר לתאר ממש.

    תודה לך שכתבת בצורה כה בהירה ונוקבת. הלוואי ומישהו ישמע את זעקת המשפחות לעזרה.

  • נינה  On יוני 5, 2007 at 2:23 pm

    כל כך מצטערת על ההידרדרות במצבה של אמא.
    נסו לדבר עם הרופאים. לעיתים גם בלי צוואה של ליל"ך אפשר לעזור ולהקל ולבקש שיניחו לה.

  • תמר  On יוני 5, 2007 at 4:18 pm

    יעל… נשמע מאד קשה. בהחלט יש מקום לדבר עם הרופאים או עם עו"סית בבית החולים ולבקש שלא יאריכו חיים סתם -. כמובן שלא תמיד זה עוזר. צריך למצוא את הדרך לדבר אליהם ואתם (וזה בטח נושא לפוסט אחר)

    לקוראים האחרים… כדאי לחתום על "הוראות רפואיות מקדימות" שזו מין "צוואת חיים". הטפסים שנמצאים ברשת קצת מסובכים וארוכים אבל אפשר לנסח ניסוח קצר יותר..

    אלו הימים שבהם מייחלים לסוף טוב, מהיר ושקט.

  • תמר  On יוני 5, 2007 at 5:05 pm

    יעל
    … אני מצרפת קישור לדוגמה של צוואת חיים. אני זוכרת שאבי כתב קצת אחרת (היה אצלו משהו על משככי כאבים " שיינתנו במידת הרחמים" או משהו כזה כלומר שלא יתקמצנו. ולא התקמצנו וכמובן שבסוף מזה מתים, מהעודף מורפיום). הנוסח נמצא באמצע העמוד המצורף

    http://www.aleyshalechet.co.il/art_tzavaa.php

  • יעל ישראל  On יוני 5, 2007 at 7:12 pm

    ותודה תמר על המידע החשוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: