אוהבות אבל לא מדברות

התפלאתי מאוד שהספר "דברים שרציתי לגעת" של גילי פליסקין (ידיעות ספרים), העוסק באוננות הנשית, לא זכה להד הראוי לו. בקושי כתבו עליו ביקורות.

   במחשבה שנייה, אולי זה בכלל לא מפתיע. פליסקין הרי כותבת בספרה שאוננות נשית היא עדיין סוג של טאבו. אומנם, רוב הנשים כבר עושות את זה, אבל מרביתן עדיין לא מדברות על זה. היא עצמה מספרת על לא מעט שנים שעברו עליה בבושה איומה מפני המעשה הכה טבעי ונכון ומענג הזה.

   בילדותה, היא התביישה בו נורא וניסתה להפסיק. ולא רק היא. גם המרואיינות שלה מספרות על חווית הבושה. כאילו שיש במה להתבייש. קשה להאמין שבתוך המאה ה-21, האוננות הנשית היא עדיין טאבו, אפופה שתיקה מביכה כמו פעם.

   כמו באותם קטעים מזהירים ונדירים שמביאה פליסקין מספרות ההדרכה המינית שנדפסה בראשית ובאמצע

המאה העשרים. הדברים שחשבו פעם על אוננות, לא להאמין ממש! לא רק זה שאוננות גורמת לאימפוטנציה, לשיער על כפות הידיים, היא גם מביאה לטמטום רוחני ומחלישה את המערכת העצבים. ולא רק זאת: אוננות, לדעת אותם מומחי ענתיקה, "גורמת להפסד בחלבון ועלולה לפגוע בהתפתחות." ילד שמאונן "עורו צהוב מוכתם, הוא רפה אופי, קשה ריכוז, נוח לזיוף ולרשלנות…" לא ענק, תגידו? לא ענק?

   במקום אחר, באחד מאותם כתבי הדרכה מינית ישנים שפליסקין התעמקה בהם, כתוב ש"מציאותן של תולעים משמשת כאחד הגורמים לאוננות, ולכן יש להשמידן במהירות.". יה וולי, איזה תולעים, איזה? והכי חשוב: "כדי למנוע אוננות של בנות, יש להקפיד על בחירת חומר הקריאה ולהתרכז במאמרים הומוריסטיים, סיפורי-ים והרפתקאות מלהיבות." עצום, לא?

   אם כל כמה שזה מצחיק אותנו היום, אין ספק שהמידע הכוזב והתעמולתי גרם נכות בתחום האוננות לכל הנשים בכל הדורות, וגם היום הוא עדיין מחולל הפחדות שונות. אני זוכרת שכאשר קראתי את "דו"ח הייט", התפלאתי שישנן נשים שלא חוו אורגזמה מימיהן. שפחדו לגעת בעצמן שמא יקרה להן משהו נורא ואיום. ומסתבר שגם היום ישנן לא מעט נשים כאלה. 

    למזלי, נעוריי בשנות השבעים חשפו אותי ל"דו"ח הייט" המיתולוגי של שרי הייט על מיניות האישה. ואני בלעתי אותו בשקיקה ומצאתי הד פנימי לכל מה שכתוב שם. בין השאר עסקה שם הייט באוננות. וזה היה מקסים ומשחרר שמדברים על כך בגלוי.

   אני עצמי בת למשפחה דתית, אבל למזלי אף אחד לא דיבר איתי על זה. אף אחד, לא אימי ולא אבי, לא אמר או רמז דברים שהיו עלולים לעשות לי טראומה, כמו מה שקרה לכמה מן המרואיינות של פליסקין, שאימותיהן אמרו להן שאוננות זה איכסה, ובכך צילקו אותם לנצח בנוגע לתחום האפור והמושתק. כך שלמזלי גדלתי עם תחושה טבעית ובלי בושה או פחד לגבי אוננות.

   אבל לדבר על זה? פחחח… מה פתאום? הפעמים הספורות שהנושא עלה עם חברותיי היה מלווה בצחוק היסטרי של מתבגרות. וזה מנשים עם רזומה מרשים מאוד בתחום המין. ובכל זאת, המבוכה הזו לדבר על אוננות. אנחנו הנשים מדברות רבות על זיונים, לפרטי פרטים. אבל על אוננות? חס וחלילה. שומו שמיים.

   פליסקין ראיינה נשים רבות, ואת השגותיה היא מפרטת במחקר המעניין ששופך אור על הנושא המושתק. היא מציינת שבעוד שעל מין עם פרטנרים נשים מרבות לדבר, את האוננות הן שומרות לצנעתן. דום שתיקה מוחלט. לאחרונה ראיתי סרט דוקומנטרי ב"יס דוקו" בשם "סליחה, זה עושה לי טוב". גם הוא עוסק באוננות הנשית, וגם שם מספרות הנשים שעד לסרט הן לא דיברו על אוננות עם אף אחת ואף אחד. אפילו לא עם בני זוג.

   מה כל כך מביך אותנו בזה? האם זה באמת מפני שמין עם עצמך, לענג את גופך שלך בגפך, נחשב נחות לעומת מין עם פרטנר? ומדוע זה כך? האם עדיין בגלל "הלא תשחית זרעך לשווא" המצווה על הגברים, החודר לכלל החברה, שעדיין מסתייגת מהאינדיווידואל, ומנסה להכניס אותנו בכוח שניים-שניים לתיבה, גם אם לא בא לנו?

   ואולי זה מפני שנשים עדיין נתפסות כספקיות של מין לגברים, כנותנות שירות? והן עצמן הרי נתפסות כפחות מיניות מגברים, כבעלות פחות צרכים בתחום הזה. אז מה פתאום שיאוננו? מי מרשה להן? יאללה למיטה אישה!

    לדעתי אוננות, גברית או נשית, נתפסת כאיום על החברה הזוגית, שהיא כלל החברה שלנו. איום על אושיות הקיום שלנו. צרכי הפרט עדיין פחות חשובים מקיומו של תא משפחתי פורה ומפרה, שיעמיד עוד צאצאים לזן. ובחברה שהולכת ומשתנה, כמו שלנו, שבה הערכים המסורתיים עוברים שטיפה רצינית, הגיע הזמן לשנות את זה.

   והספר של גילי פליסקין הוא צעד נוסף בדרך לחיזוק זכויותיה של האישה – במקרה הזה, בתחום הנאתה המינית, שהיא לגיטימית כמו כל צורך חשוב אחר של האישה.

 

   אל תחמיצו. קנו לחברות שלכם, לבנות שלכם, לאחייניות, קנו לאישה שלכם. כל אישה צריכה עותק כזה בבית.     

 

 

   

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • האחות השלישית  On מאי 20, 2007 at 7:26 pm

    1. הגהה: "ההד הראוי לו" ולא "ההד הראוי לא"
    2. פליסקין קיבלה לא מעט כתבות בעיתונות הישראלית, אולי ביקורות ספרותיות מעט פחות.

  • אביעד ק  On מאי 20, 2007 at 8:16 pm

    האחות השלישית התייחסה קצת למה שעומד לי על קצה הלשון:

    די! די! די!

    בשבועות האחרונים, בכל מקום שאליו מסובבים את הראש נתקלים בספר הזה.

    חסוס קריסטוס, זה לא שיש לי משהו נגד נשים שמאוננות או נגד אוננות נשים. אבל איזה שיווק אגרסיבי.

    (אמר ומחק עוד מייל שהגיע אליו וסיפר לו על הספר החדש של פליסקין)

  • עוברת אורח  On מאי 20, 2007 at 8:57 pm

    פשוט לא כל כך מעניין.

  • יערה  On מאי 20, 2007 at 9:38 pm

    כולם יודעים שנשים מאוננות, אבל אני לא רוצה לשמוע מכולן על האוננות שלהן, כמו שאני לא רוצה לשמוע חוויות שלהן מחדר השירותים (אני יודעת שאת מזעזעת מההקבלה. סה"כ גם לחרבן זה טבעי וכיף)

    יש דברים שאת צריכה לשמור בינך לבין עצמך ולא לחלוק עם כל העולם.
    מילא אם אישה אטרקטיבית מדברת על זה, אבל לשמוע מאישה מכוערת למשל, על איך היא מענגת את עצמה זה ממש לא נעים. עם כל הכבוד.

  • יעל ישראל  On מאי 21, 2007 at 12:24 am

    אבל זה סימפטומטי לבעיה עמוקה יותר.
    הקטע הוא לא לספר על זה בפרוטרוט, כי זה לא מעניין. הקטע הוא בכלל לתת לגיטימציה לנושא. עד היום לא דיברתי על הנושא עם חברות, מבחינה שכאילו אנחנו לא עושות את זה. לא מוזר? וההתשקה גורמת לתחושות האשם, הבושה והסבל. וזה דרם לגורם למין נכות נשיית.

  • מירי פליישר  On מאי 21, 2007 at 12:56 am

    וכדרכך לא מפחדת לדבר
    מגיע לך לפחות שמישהו יאמר פה את האמת
    וגם לסופרת כמובן
    אבל אותה אני ל'מכירה

  • דינה ראלט  On מאי 22, 2007 at 9:31 am

    למרות שאת חושבת שלא עוסקים בזה הרי שהמאמר הכי פופולרי, אי פעם, בעיתון הרפואה הבריטי היוקרתי "בריטיש מדיקל ג'ורנל" דן בנושא, כולל מה קורה בזמן אוננות
    http://www.bmj.com/cgi/content/full/319/7225/1596?fmr

  • ריקי  On דצמבר 27, 2007 at 3:09 pm

    אני קונה את אביזרי האוננות שלי ברשת אהבה ותשוקה יש להם אחלה מוצרים לאוננות מגוון אדיר משלוח אמין מהיר ודיסקרטי ושרות מעולה
    אפשר לקנות דרך את האנטרנט
    http://www.love2all.co.il

  • גברי  On ספטמבר 11, 2008 at 7:47 pm

    0522958156 ‬‬‬www.vipmassage.co.il
    כל יום יכול להיות חגיגה מסאזים אישיים וזוגיים מצוין כמתנה.
    לפתוח את הלב להוריד את החומות להתאחד עם המגע.
    תצומת לב יחס אישי ואוזן קשבת.
    *פינוקים וחויה בסדנאות מסאז זוגי-לפנק ולהתפנק לתת ולקבל להרגיש ולהתרגש
    כמתנה,יום נישואים,יום הולדת ולחיזוק ושידוג הקשר הזוגי-לתקשר דרך הידיים ומגע מתוך מודעות,נתינה ואהבה.הסדנאות מפגש חד פעמי של כ 3.5-4 שעות.
    מסאזים
    *לארועים.
    *בטבע.
    *אישיים.
    *זוגיים.
    *חוייתיים.
    *בשיתוף בן הזוג.
    *ב 4 ידיים.
    *לפתוח את הלב להתאחד עם המגע.
    מטפל ואומן במסאז(s.m) ב- 7 טכניקות רפואיות וכלליות.לאיזון ושחרור הגוף,לרענון,כיף,הנאה ופינוק.
    בוגר-מדיסין,מאסטר ושלוס.
    תלמיד-זן,בודהיזם וטנטרה.
    *מקום כפרי במרכז עם פרטיות מלאה ובאוירה רומנטית.

  • יוסי כהן  On ינואר 4, 2010 at 4:51 pm

    חנות סקס הכי טובה והכי אטרקטיבית לכולם .

    http://www.sex-toys.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: