המדונה, התינוק והחתול

מרחיבים את המשפחה? מצפים לחסידה? אין צורך לרוץ ולזרוק את החתול מהבית. המון משפחות עם ילדים חיות בהרמוניה עם חתולים. פשוט צריך לדעת איך לנהוג. הרשימה פורסמה בירוק נושך NRG

לרשימה החדשה "חתול מפלצת או ילדה יפה"

 

מרחיבים את המשפחה? מצפים לחסידה? נרשמתם לטיפת חלב? הצטיידתם בשילב? רק רגע, אל תברחו, לא הגעתם בטעות למדור הריון ולידה. הרשימה הזו מוקדשת באהבה חתולית לאלו מכם העומדים להביא צאצא, לבית שכבר גר בו תינוק שופע פרווה. הפרוון הקטן והילדותי שלכם אולי לא ייהנה לוותר על מעמדו כבן יחיד, אבל אין שום סיבה שהוא לא יקבל את אחיו האנושי החדש. נכון, זה לא יקרה ביום אחד – הוא יעשה לכם פרצופים וברוגז במשך כמה חודשים. אבל אט-אט גם הגור הנצחי יסתגל לגור האנושי ואפילו יתאהב בו.

 

לא בא לכם לקפוץ לאידיליה של המדונה, התינוק והחתול? כי לי בא, מאוד.

    אז למה לזרוק את החתול, למה? לא פעם אני שומעת על אנשים שמצפים לילד ומחפשים בית חדש לחתול שלהם. כאילו שחתול הוא איזו מפלצת איומה ולא מתורבתת, שלא מסוגלת לחיות בדו קיום עם גורי אנוש מתוקים. מה זה השטויות האלה? ברגעים אלה ממש שוכבת טוליקה, חתולתה של אחייניתי, לרגליה של ענבר בת העשרה חודשים. והנה כאן בתמונה, אתם רואים את האידיליה בביתם של עמי ואדווה, כשהמקסים הקטן איתי בן השנה וחצי נהנה ממיקה היפיפה. לא גן עדן? לא בא לכם לצלול לתמונה האידילית של המדונה, הילד והחתול? כי לי בא. מאוד אפילו. ולו יכולתי לחזור אחורה במכונת זמן, הייתי מוסיפה לילדותי חתול שיאהב אותי ויארח לי חברה וינחם אותי.

   הורים חדשים משמיעים המון סיבות מדוע יש לשלח את החתול מהבית, או מדוע לא לקחת חתול בגלל שהילדים עדיין קטנים. אבל לכל הטענות הללו יש פתרונות בהישג יד. דבר ראשון, קבלו צפירת הרגעה רבתי בנוגע לטוקסופלזמה – הטפיל שמבהיל נשים בהריון. כל מה שצריך לעשות זה לבדוק אם החתול נושא את הטפיל. רוב חתולי הבית שלא יוצאים החוצה וניזונים ממזון איכותי, אינם נושאים את הטפיל. אפשרות אחרת היא להיבדק לפני ההריון אם אתן מחוסנות בפני המלעון. אם כן, אחלה. אם לא, אין צורך לסלק את החתול. מספיק להימנע מנגיעה בצרכיו. שהבעל ינער את הישבן ויעשה את העבודה – לא יזיק לו.

 

איתי ומיקה המופלאים של עמי ברנד ידידנו, בפוזה של אהבה ממיסת לב.

   טענה אחרת היא פחד הורי קמאי שהחתול יקנא ב"אח החדש" ויפגע בתינוק. שכנתה של אחייניתי לקחה אותה לשיחה והתרתה בה לסלק את החתולה, כי "מי יודע מה היא תעשה לילדה!" כשאני שומעת דברים כאלה, אוזניי מאדימות ונדמה לי שחזרנו לימי הביניים. רבותיי וגבירותיי ההריוניים, אין שום צורך להיפטר מהחתול לקראת בואו של התינוק. כפי שאמרתי, הקנאה עוברת לחתול בתוך כמה חודשים, מה גם שחתולים הם חיות סתגלניות שיודעות להסתדר במצבים חדשים. נכון שכאשר התינוק מתחיל לזחול וללכת הוא נוטה להציק לחתול, אבל זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. איתי מושך למיקה בזנב ומציק לה לפעמים, אבל על פי רוב היא מבליגה בשל אהבתה אליו. וענבר אומנם מושכת לטוליקה בשפמה, אבל החתולה מתנהגת כמו גדולה ולא מחזירה לה. מקסימום היא מייללת, כדי שאימא דניאל תבוא להציל אותה.

    ויש תמורה לאגרה. השבוע, ענברי זחלה לעבר טוליקה, נעצרה לידה וליטפה אותה שעה ארוכה. החתולה גרגרה, וענבר למדה שיעור חשוב בחיי אהבה ודו-קיום עם בעלי חיים. כשתגדל, היא לא תפחד מכל חתול וכלב שעוברים ברחוב, כמו כמה ילדים אחרים שאני מכירה, שנבעתים מקצה זנב וצל של שפם.

 

תמונה מדהימה שקיבלתי מקורא. לא ביקשתי רשות אבל הייתי חייבת לשים אותה. לא מדהים, תגידו לי, לא מדהים? מי כאן התינוק: החתול או התינוק?

    מה שחשוב זה לטפל במצב בקור רוח ובהיגיון: להסביר לילד שאסור, שזה כואב לחתול ולהתריע מפני פגיעה. ברוב המקרים החתול לא יפגע במציקן הקטן. ואם זה קורה, זה לא סוף העולם. אני מכירה כמה וכמה אנשים שגידלו את ילדיהם עם ערמות חתולים. לדבריהם, אם החתול שורט, הילד קולט מהר ומפסיק להציק. יחס ההורים לבעיה הוא זה שמשחק כאן תפקיד. הורה מבוהל לא יתרום לרוגע של שני הצדדים – המציק השכונתי והנמר הממוזער. בעוד שהורה רגוע הלוקח דברים בפרופורציה, ומבין שלא מתים משריטה קטנה, ינהל את האווירה בבית על הצד הטוב ביותר. קרוב לוודאי שמקרי ההצקה ייעלמו מאליהם, והחתול ייהפך לחבר הכי טוב של הילד. תמונות אידיליות כאלה שאני מורידה מהרשת (ושומרת כדי להביט עליהם ברגעים מדכדכים), גורמים לי יותר ויותר לחשוב שילד הגדל עם חיית מחמד כמו כלב או חתול יגדל להיות מבוגר חזק, רגוע וטוב יותר.
      
    
לטורי החתולים הקודמים

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית  On מאי 19, 2007 at 6:44 pm

    גם אם החתול נושא את הטפיל, לא צריכה להיות בעיה לגבי נשים בריאות בהריון, כל זמן שאינן מתעסקות עם הצואה הישנה שלו.
    ישנה=צואה שעמדה בארגז החול יום או יומיים.
    אם הצואה טריה -אין בעיה. זה משך הזמן שלוקח לטוקסופלזמה להפוך לפתוגנית, גורמת מחלות.

    מי שמתעסקת הרבה עם חתולים, ברוב המקרים רמת הנוגדנים בדמה גבוהה ולא אמורה להיות לה בעיה רפואית.
    כמובן יש לסייג במקרים של כשל חיסוני.

    חוץ מזה כתבה כל כך מתוקה ואני מחזקת ידי.

  • ronit  On מאי 19, 2007 at 11:56 pm

    הדמוניזציה הרווחת כלפי בעל החיים המקסים הזה, פשוט לא תאומן.

  • חייש  On מאי 20, 2007 at 11:21 am

    ואני חושב שילד שגדל ללא חיות מחמד הוא ילד שגדל בחסך, במובן מסוים. אני רואה איך רשף, בני הבכור, עוקב במבטו אחרי כנאפה, ומנסה ללטף אותו כמיטב יכולתו. כנאפה לא תמיד מבסוט מזה שהוא עובר פילינג אבל בשום פנים ואופן לא מגן על עצמו בנשיכות ושריטות. פעם אחת רשף עשה לו משהו קצת מכאיב, והוא הסתובב באינסטינקט לביס זריז לכיוון מקור הכאב, אבל ברגע שהוא קלט שמדובר ברשף, הוא בלם את עצמו.
    ממליץ בחום על השילוב.

  • מיכל  On מאי 20, 2007 at 11:10 pm

    באופן כללי אני מסכימה עם התוכן, אלא שנראה לי שהנושא אינו חד משמעי. אני בהחלט יכולה להבין הורים שחוששים טרם הלידה, וגם הורים שאינם משתכנעים או לא מסוגלים להתגבר על החשש גם אחריה. אני חושבת שפחד הוא בבסיסו עניין לא רציונלי. אפשר לסייע על ידי מתן הסברים, אך לפעמים זה לא עוזר, ואולי זה בסדר גם כך. מה שכן חשוב לדעתי הן אמות המידה המוסריות. כדאי ורצוי שאנשים יבינו שגם אם הם אינם מסוגלים לגדל את התינוק שלהם עם החתול או הכלב, זה לא סוף העולם, אך בכ"ז מוטלת עליהם החובה המוסרית לדאוג לחית המחמד שלהם לבית חלופי הולם, וגם לעקוב כעבור זמן מה אחרי היקלטותה באותו בית, כך שהחיה לא תסיים את חייה ברחוב או בצער בעלי חיים.

  • יעל ישראל  On מאי 21, 2007 at 12:19 am

    כבר כתבתי כמה פעמים שהורה שלא מסוגל, שיניח לזה. אין כאן שיפוט. אבל לא לזרוק לצער בעלי חיים כי זה גזר דין מוות לחתות. ועדיין יש הורים שעושים זאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: