פורנו רך

תראו חברים, אני חייבת לדבר דוגרי: לא שמתם לב שאנחנו, אוהבי החתולים, קצת שרוטים? עכשיו אנסה להסביר את העניין גם למי שנקלע לכאן במקרה ולא קולט את טיב השריטה החתולית. הרשימה פורסמה בירוק נושך NRG

לטור שפורסם היום, "הורס הרהיטים של איקאה", ירוק נושך NRG

 

אחר צהריים אחד אני מנמנמת על הספה, כשמוטל הג'ינגי ישן על בטני ונוחר בשאננות. פתאום חברה מתקשרת וצווחת לי באוזן: "תפתחי מהר טלוויזיה!!!!" ברצינות, כבר חשבתי שנפתחה מלחמת לבנון השלישית. "מראים חתולה מנגנת בפסנתר!" היא ממשיכה בצווחה נטולת נשימה. טוב, הבנתי שסייסטה כבר לא תהייה כאן, אז פתחתי את רפי רשף בהיסטריה, ידיי רועדות על השלט, שלא אפסיד את הפסנתרנית העולה.

   תראו חברים, אני חייבת לדבר על הנושא הזה דוגרי, למרות שנורא לא נעים לי. לא שמתם לב שאנחנו, אוהבי החתולים, קצת שרוטים? כמה פעמים, אה, כמה פעמים קיבלתם הודעות בהולות לפתוח טלוויזיה כי איזה פרוון גאון מככב בחדשות? כמה אי-מיילים ליום אתם מקבלים משרוטי חתולים אחרים, עם קבצי וידיאו על החתול הפלאי החדש מ"יו טיוב", או עם הלינק שרץ ברשת על האתר הכי לוהט לחתולים? באמת, עם יד על הלב, כמה? בינינו?

 

חפצים על החתול?!

   רוצים לשמוע כמה כאלה אני מקבלת ביום? עשרות! בחיי. תיבת הדואר האלקטרוני שלי מוצפת בהם. ואין, אבל אין מצב שאני לא אפתח כל אחד ואחד מהם בשקדנות של אספן בולים אובססיבי, ובצווחות שמחה של בר רפאלי, כשליאו ירד על הברכיים ונתן לה את השייבה, לקול הצהלולים של החתולים.

   אבל מה שאנחנו שרוטי החתולים הכי אוהבים, זה את האתרים על גורי חתולים. לינקים כאלה עוברים מיד ליד בשו-שו. קבצי וידיאו נפתחים בהתרגשות, למראה כדורוני פרווה זעירים בני חודשיים ששוכבים בפוזות מופקרות על שטיחוני פרווה. לפעמים אני מרגישה ממש כמו הגברים הנאלחים הצופים בבנות 14 מעורטלות באתרים סליזיים: צופה בעיניים חומדות בסריות התמונות האינסופיות האלה לאספני "פורנו חתולים", וחומדות כל גושון פרווה לעצמי.

 

   עבור חובבי החתולים, הרשת היא אוצר בלתי נדלה למימוש הפנטזיות הכי כמוסות ולא ממומשות על "הרמון חתולים", כשמדי פעם יש אתר חדש המסתמן כשלאגר של שרוטי החתולים. וכגודל השריטה, גודל הסרטים שמריצים ברשת. הידעתם שיש אתר שנקרא "חפצים על החתול שלי"? באתר הזה יש עמודי תמונות אינסופיים שהעלו הגולשים, בהם נראים חתוליהם היפיפיים ועליהם חפצים כתכשיטים, כובעים, בגדי תינוקות, עניבות, בובות פרווה ועוד – דברים מטופשים אבל לא מזיקים בסך הכול. אבל השרוטים באמת, או-הו, אלה מניחים על חתוליהם טלפונים סלולריים, סט אולרים, ספרים, מחשב נייד… אחת אפילו העמידה בשורה את כל הלקות לציפורניים שלה על פרוותו של חתולה המסכן, שבטח לא הבין מה עולל שמגיע לו להיות מצופה בכל מחלקת הטיפוח של הסופר-פארם. 

   אנחנו, השרוטים, גולשים לאתרים האלה בנשימה עצורה, ומזילים ריר על דוגמני האמצע הפרוותיים, עם פני התינוק והעיניים המעוגלות שממיסות את הלב. ושוב סליחה עם הציבור המעודן על הדימוי הכחלחל, אבל הלוא תודו: זה בדיוק ככה. אנחנו חומדים את גופם העגלגל, את פרוותם המשיית, את מגעם המתוק. ובלי לחבק, לנשק וללטף אותם אלף פעם, היום שלנו לא שווה הרבה. בקיצור חברים: אנחנו מכורים.

   ההתמכרות לחתולים היא ההתמכרות הכי נעימה, חיובית ומתגמלת בעולם. ניסיתי כמה אחרות: קניות היסטריות בדיוטי פרי, עוגות דובוש מרובות שכבות, כמה גברים מפוקפקים, ועוד כמה התמכרויות שהשתיקה יפה להן. אבל אני מוכנה להישבע אצל רשם בית המשפט העליון, שלהתמכר לפרווה רכה עם נשמה גדולה, זה התענוג הכי גדול בחיים! יותר טוב מבית מלון מרובה כוכבים בתאילנד. יותר טוב מצימר יוקרתי בגליל. אפילו יותר טוב מלילה עם כוכב/ת הקולנוע הנערץ עליכם.

   עכשיו אנסה להסביר את העניין לכל מי שנקלע לכאן במקרה, ולא קולט את טיב השריטה המשונה הזו; לכל מי שמחשיב את אוהבי החתולים לטיפוסים תמהוניים ומסוכנים לציבור. אז הנה זה בא: אנחנו מכורים לפרוות המרהיבות וטובות הלב האלה, כי הן נותנות לנו המון אהבה בחזרה. כמה שאתה מעניק להם, ככה הם מחזירים לך כפליים. לא בצדק זכה החתול לדימוי של חיה אנוכית ובדלנית. רוב הזמן הם רוצים בחברתך ובטובתך, ממש  משתוקקים לשרוץ בחיקך, ומטרתם לאהוב אותך עד בלי די, לעולמי עולמים ולנצח נצחים. כמובן, הם מחכים לאותה התמסרות בדיוק גם ממך. אם תיתן להם את מבוקשם, הם יהיו האהובים הכי מסורים ומתוקים שזכית לאהוב בחייך. 

 

 

לטורים הקודמים:

"כבוד למגזר!"

"וגר חתול עם עוד חתול?"

"היורש" על ארבע

חתול תעלול

חיי הטבע הזוהרים שלי

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלעד סרי לוי  On אפריל 20, 2007 at 4:36 pm

    לא אחת

  • יעל ישראל  On אפריל 20, 2007 at 4:38 pm

    אני אף פעם לא אבין איך אדם כמוך שיש לו חתולים, כל כך מסתייג מאנשים שיש להם חתולים. האם ייתכן שזו השריטה שלך?
    🙂

  • אמירה הס  On אפריל 20, 2007 at 6:35 pm

    ראיתי לפני כמה ימים חתול מהמם בנוה אפרים. חתול שכל כך דמה לבעלת הבית שלו שזה פשוט מדהים. פתאם כשהבטתי בה היא נראתה חיננית כל כך. כשרואים אותה בלי החתול שדומה לה, אז אבוי. זה פשוט מדהים איך חתול שופך את הילתו במתיקות שכזו. הלואי שגם ניקולס שלי היה משתקף עלי. אז הייתי מה זה פוסיקייט

  • יעל ישראל  On אפריל 20, 2007 at 6:47 pm

    את בכל זאת פוסיקט. נמרה של מילים, אבל בנאדם מותק מותק.

  • עדן  On אפריל 20, 2007 at 11:04 pm

    אני חותם על כל מילה שלך.

  • נינה  On אפריל 21, 2007 at 10:41 pm

    החיה המופלאה ביותר עלי אדמות. לא סתם המצרים הקדמונים העריצו אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: