שברתי את חוקי המשחק

 אני לא הוזמנתי למשחק, אבל ממילא כבר התוודתי על 20 דברים שלא ידעתם עלי, אז אם בא לכם לרענן את הזיכרון.   

  אבל להזמין אחרים, זה דווקא כן בא לי. מאוד.

   אז את גדי שמשון, שהתחלתי לחבב בגלל רשימה יפיפייה על גרמניה האחרת, את יורם קופרמינץ מחמלי, שברור לי שלא ייענה ובכל זאת מבקשת, את אמירתי, אמירה הס, את מואיז בן הראש שהכניס לי לראש את הג'וק המזרחי, ואת שלומית לוי, וטרינרית מקסימה לכל עת.
 
    רציתי להזמין גם את חלי ג. כי היא מסקרנת אותי ואני מרגישה שעדיין אינני חודרת לנפשה, אבל היא כבר הוזמנה על ידי אורית ע.

   את ידידתי ורעותי, בלב ונפש וצ'יפים ומיילים ותקוות ואכזבות ושוב תקוות, נולי, אני לא צריכה להזמין כי כבר יודעת עליה הכול (כמעט).

   בטח בקרוב אסקור את הרשימה ואראה ששכחתי מישהו שבא לי לדעת עליו עוד כמה פרטים.

   הנה, עכשיו סקרתי: אז מאחר ואף פעם לא צייתי לכללים, הנה עוד כמה שאני רוצה לדעת עליהם: עמיחי שלו שיש פינה אצלי בלב בשבילו, רונית ליברמנש, משוררת וסופרת ובחורה שאני אוהבת בלי להכיר, משה מושיק סקאל-ישיר, כך התחלתי לקרוא לו ביני לביני, גבריאל רעם, שלא הכרתי עד שקראתי כאן את רשימותיו המרתקות. ובעצם גם את זיו קיטרו החמוד, אייל גרוס גם נראה לי מעניין, כרמל ויסמן הנפש הטובה, שולמית גבע, האישה והתעלומה (כי היא כותבת יפה וצנוע ומאופק, ואף פעם לא מסגירה חשיפה).

   ובעצם, אתם יודעים מה, אני שוברת עוד יותר את החוקים, ומזמינה את כל בעלי הבלוגים לספר על עצמם, כי אני לפחות מתעניינת בכולם, וחוץ מזה, אני שונאת משחקים שעושים קליקות וההעדפות.

   מה שכן, מרשימות ה-5 שקראתי עד עכשיו, אני מודיעה לכם שלא הלכתם עד הסוף. אני מצפה ליותר, שתדעו.

 

 

* לאור ההכפשות, העלבונות והאיומים שקיבלתי בעקבות פוסט זה, נאלצתי לסגור את התגובות.


Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ינואר 31, 2007 at 10:57 am

    באמת חלאס על משחקי הרשת המטופשים. הידרדרתם, אנשי רשימות הנעלים.

  • אבי  On ינואר 31, 2007 at 10:59 am

    יעל יעל, מה יהיה הסוף?
    מתי יצרפו אותך לחבורת הילדים המקובלים?
    נ.ב.
    יכול להיות שסבא שלך הכיר את סבא אלימלך?

  • מייקי  On ינואר 31, 2007 at 11:00 am

    אני חייבת, חייבת, חייבת להגיד לך שאת הורסת אותי בעקביות שלך, לראות הכל מזווית הראייה של "המקופחת".
    אני אומרת את זה בנימה משועשעת, כי אין עלייך. את לא מפספסת נאדה. אפילו הרשימה הזאת נושאת כותרת של אחת שיעני לא שמים עליה.
    אז בתור אחת שאומרת הכל דוגרי, ושדורשת שאחרים ילכו עד הסוף, או יחצו את הגבולות של עצמם, תגידי… לא הגיע הזמן שגם את תעשי אותו דבר?
    יאללה, צאי מהריבוע הצר של הפריחה-הלא-מקובלת – ותפתיעי (ואני מעיזה אף לומר: ותופתעי).

    אני, כמובן, מבטיחה להמשיך ולעקוב 🙂

  • צאלה  On ינואר 31, 2007 at 11:03 am

    .

  • יעל ישראל הפרחה המקו  On ינואר 31, 2007 at 11:05 am

    תגיד, אני חושדת כבר חודשים. אתה מייקי במקרה? אני חושדת שהיא זה אתה. כל פעם שיש תגובה שלך, מייד צצה תגובת מייקי. אתם לא דו-ראש במקרה? ההתגלמות הכי נהדרת שיש בבריאה של אנדרוגינוס?

  • נועמיקו  On ינואר 31, 2007 at 11:11 am

    גנוב עלייך, כפרה.

  • אחת  On ינואר 31, 2007 at 11:19 am

    את פה הנפש הטובה. ותמיד מפתיעה ומצחיקה.

  • אבי  On ינואר 31, 2007 at 11:20 am

    הרסת אותי מצחוק. את חושבת שאני מייקי אלימלך? אולי גם סבתא דודה?:)

  • מייקי  On ינואר 31, 2007 at 11:45 am

    יעל, אני רוצה למחות בכל תוקף על מחיקת ה"אני" שלי, לטובת ה"אבי" שלי!
    הנה 5 עובדות שכולם יודעים עלי, או אמורים לדעת עלי, או כדאי שידעו עלי (כי זה מופיע בבלוג שלי):

    1. אני חד-הורית לבן יחיד (חבל שלא עשיתי עוד!)
    2. אני יפואית מוצהרת (אפרופו "פריחה", תעמדי בתור)
    3. בקריירה הקודמת שלי הייתי שחקנית תאטרון (משהו שמזכיר את אבי לן, אולי…)
    4. למרות עברי המפואר, לא עשיתי נשים (עדיין)
    5. ידיעות אחרונות זה אצלי בדם, אבל קומת המערכת זכתה לביקוריי, רק כשהיתה ריקה מאדם.

    פרט לכל אלה, אני משערת שאפשר להגיד עלי שאני אבי לן, ללא ספק!

    🙂

    נ.ב. אל תתני לכל אלה להסיט אותך מעיקר האמירה הקודמת שלי, כאן למעלה למעלה.

  • נטלי  On ינואר 31, 2007 at 11:47 am

    ומה את עושה עכשיו? מנקה רצפות בתיאטרון נוגה?

  • ח ל י  On ינואר 31, 2007 at 11:53 am

    מה אני רוצה להגיד לך…
    כולם מרגישים, אני חושבת, לא מקובלים. אולי לא כולם. רובנו. תקראי את ההתחלה של הרשימה שלי…אנחנו כאן בערך מאותו זמן נכון?
    ואם אני אגיד לך שאני מרגישה שעשית לך חבורה קטנה? תגידי לי שמה שרואים מבחוץ, לא מרגישים מבפנים – וזה נכון.
    אבל מה זה בכלל קליקה? אני לא חושבת שיש כזה דבר קליקה.
    למשל – אביבה ורוני היו שתי הנשים שאורי תבורך נפשו הפנה אותי אליהן שיעזרו לי בעניינים הטכניים של פתיחת בלוג. עם רוני התכתבתי ארוכות, התלבטתי חודשים אם כן או לא, לאביבה פשוט פלשתי הבייתה איזה בוקר עם קפה ועוגיות, התיישבתי ליד המחשב שלה ולא זזתי עד שהבנתי קצת. יפה. כשהגעתי כבר הן חייכו אלי בתגובות, מתוך נדיבות.
    וכשבאתי, באתי כמו שאני בשקט. מהצד. בזהירות. לבדוק מה העניינים. מי ומה. הייתי בטוחה שיש פה אנשים ציניים שרק אורבים לי שאגיע כדי להסביר לי מה הם באמת חושבים עלי.
    אז הלכתי בעדינות. לא כהחלטה, כמי שאני -אבי פעם טען שיש כאלה שבחרו מי להיות ברשת, ורמז, ככה אני לקחתי את זה, שיש שבחרו להיות 'ילדה טובה ' בטוח נעלבתי. אני לא ילדה טובה במובן עכשיו.ההוא ..טוב לא על זה באתי
    ואת הגעת כמו רוח סערה מתולתלת. הוריקן בועט.
    ואת יודעת שזה ככה.ואנשים , לדעתי, אף פעם לא יודעים מאיפה את יכולה, ככה פתאם …בום…לפול עליהם, לפתוח את הפה ולהגיד הכל. בלי חשבון. בלי צנזורה.
    ואנשים שהם מטבעם, קצת יותר מצונזרים ממך,פחות הכל בחוץ – למרות התביעה שלך להגיד הכל, אני לא רוצה להגיד הכל – קצת עומדים על המשמר מולך.
    כי באופן שאת, פחות, הרבה פחות בפוסטים האחרונים, כאילו הפנמת שאין כאן צורך לצעוק כדי שיקשיבו, כי מקשיבים לך בכל מקרה 🙂 –
    כותבת על הכל, כל כך תקיף וחד משמעי, לא תמיד כולם מגיבים לך כמו שאת מתכוונת, וזה, אני מניחה, מתסכל.
    אבל – כל המילים האלה, כדי להגיד לך שאין, מקובלים מותק, לפחות כאן, אין קליקות, יש מי קרוב יותר,
    עם מי אתה מתכתב ברשת כבר הרבה זמן, ומי אתה מחכה…שיתקרב לאט לאט או בכלל לא.
    ואת צריכה ללמוד לחכות בסבלנות, כמו כולם. כמוני.
    אני כל כך מקווה שהצלחתי להסביר לך למה אני מתכוונת בלי לעורר מהומות. אם לא, את רשאית, לגמרי בקלות, למחוק את התגובה שלי, טוב?

    ולסיום מצאתי לפני איזה זמן, לא זוכרת איפה, משפט מקסים לדעתי –
    " לפעמים, במקום שדים, מתעוררים מלאכים מרפאים" – נכון יפה?

  • אבי  On ינואר 31, 2007 at 12:03 pm

    לחלי – מי זה האבי שהעליב אותך? אם במקרה זה אני – קבלי ממני זר סתווניות כפיצוי. לא זוכר שאמרתי שאת ילדה טובה. את מוזמנת להוכיח כמה את לא טובה:)

    למייקי – דרושה הבהרה לגבי סעיף 3. את טוענת שהייתי שחקנית תיאטרון בקריירה הקודמת שלי???

    ליעל – שתי נקודות על החלפת הכותרת של הפוסט. זה מראה שהקשבת לקולות האנדרוגניים שהגיעו אליך מכיוונים שונים. חזקי ואמצי

  • מייקי  On ינואר 31, 2007 at 12:05 pm

    עשית לי לחייך.
    יש לי היסטוריה עצומה עם נגה, אבל רצפות טרם עשיתי שם. פנלים וחלונות דווקא כן.

    אני פה על תקן של אורחת אצל יעל, אז אם נורא בא לך להעמיק את ההיכרות, בכיף, אבל אצלי בבית. את מוזמנת, הכתובת מופיעה למעלה.

    ויעל, סחתיין על שינוי הכותרת. אהבתי.

  • מואיז  On ינואר 31, 2007 at 1:32 pm

    וצחקתי לאורך כל הדף

    אבל הסתבכת

    את דיברת על קאקא ופיפי ואבא ואימא כבר אמרו לכולם אלף פעמים שמי שידבר על זה לא יקבל מנה אחרונה, ויקבל סטירה.

    עכשיו את כבר לא יכולה לומר שלא אמרת.

    מהרגע הזה

    את כישלון
    מקופחת
    יש לך אג'נדה
    את משתמשת במוצא שלך כדי להצדיק את כשלונך
    לא כדאי להיראות בחברתך בציבור
    וכן הלאה

    הדרך היחידה לבטל את היחס הזה אלייך הוא

    לבקש סליחה
    לא להזכיר יותר שמות של מזרחים מקצועיים
    לומר שהמזרחיות זה ביזבוז זמן
    שאין שום קשר בין מוצא להצלחה
    ולומר שכל מה שאמרת היה בצחוק וסבתא שלך בעצם באה מלבוב
    לכתוב מיד רומאן על חתונה פרסית שיימכר במאה אלף עותקים

    אבל גם לא בטוח שכל זה יעזור, מה אני איגד לך באמת הסתבכת

    סחתיין!

%d בלוגרים אהבו את זה: