הזדמנות שנייה לרומן

בעקבות הפוסט שפירסמתי בשבוע שעבר על מהפכה ספרותית ברשת, קיבלתי מיילים ותגובות מחזקות מסופרים, ביניהם מזיו קיטרו, שנרתם למהפכה בפוסט משלו, וגם יעלה את ספרו לרשת בחינם.

   במקביל, קיבלתי גם תגובות מסתייגות מסופרים, ועל כן אני רוצה לחדד מעט את הנושא. זיכרו שהמוני ספרים כאלה פשוט נעלמים מהעין ונרקבים במחסנים. מעט מאוד כותרים נעשים רבי מכר וזוכים למהדורות נוספות, ואילו רוב הכותרים זוכים לחיי מדף של חודשיים-שלושה ואז נעלמים לתהום הנשייה, בדרך כלל בלי קשר לאיכותם. לא חבל? 

   על מה אנו, הסופרים, מגינים בכזה להט? על מה אנו שומרים? הרי הספרים האלה ממילא סיימו את הקריירה שלהם ונעלמו מהשוק. לא רצוי להעניק להם הזדמנות נוספת ברשת? מישהו טען בתגובות, שאז הרשת תהיה מוצפת וזה יגרום לזילות במעמד הספרים.

בעקבות הפוסט הנ"ל, על העלאת ספרים שגמרו את חייהם בחנויות לרשת בחינם, פנו אליי אנשים שלא ידעו שספרי "סוף סוף רומן" (חרגול, 2000), נמצא ברשת בחינם. אז הנה הזדמנות נוספת לקחת אותו.

   אפשר דרך האתר שלי, וגם ב"מועדון קריאה" וב"אי ספרים" – בכל המקומות הללו ניתן להורידו בחינם. בטור כאן בצד ימין, תחת הכותרת "ספר בחינם", יש תקציר, ביקורת ועיתונות על הרומן.

   את שני ספריי הראשונים אעלה לרשת כאשר אקבל את הזכויות חזרה מ"עם עובד" ומ"הקיבוץ המאוחד".
 

 

   ומה, האם עכשיו מעמדם של אלפי ספרים וסופרים טוב יותר? אני יכולה לתת לכם כאן רשימה ארוכה של סופרים טובים שהוציאו בהוצאות האיכותיות ביותר, ולא תדעו מי הם. ועוד דוגמה: את רוב הסופרים כאן ב"רשימות" לא הכרתי עד שהגעתי הנה, ואני בטוחה שרובם לא הכירו אותי. ולא רק את סופרי "רשימות" לא מכיר רוב העם. מאז 1984 אני עוסקת לסירוגין בביקורת ספרים, וכבר עברו תחת ידי המוני כותרים של סופרים שנשכחו עוד לפני שעלו, חלקם טובים, אחדים אפילו ממש נפלאים, ורק יודעי ח"ן מכירים אותם, אם בכלל.

 

   זה לא חייב להיות ככה. הרשת יכולה להחיות ספרים ולפתוח את הדלת לסופרים טובים אך לא מוכרים מספיק. שוב אני מציינת כאן, שספרי השלישי, שגמר את חייו זמן קצר אחרי שראה אור ב"חרגול" לפני כשבע שנים – זכה להזדמנות שנייה יפה מאוד מאז שהעליתי אותו לרשת בחינם, לפני חצי שנה, ורבים כבר הורידו אותו והגיבו אלי אישית במייל או בבלוג בחום רב. וזה מקסים, וזה משמח, וזה מעורר תקווה. מה גם, שכל שלושת ספריי גם יחד, לא זכו למספר השאלות גבוה כזה בספריות ההשאלה.

  

   אז נכון שאם יעלו המוני כותרים לרשת, זה עלול להוריד את כוח המשיכה של כל כותר בפני עצמו. עם זאת, יש לזכור שהמוני אנשים אוהבים לקרוא, המוני אנשים משוטטים ברשת, ואין שום סיבה שלא ייקחו לקריאה ספרים שעלו לרשת בחינם, שיעוררו את סקרנותם.

   מן המיילים שקיבלתי מסופרים, שחשים אי נוחות מכך שלא יקבלו שום תמלוגים, עלתה ההצעה להקים ספריות וירטואליות. בתמורה לדמי מנוי לא גבוהים יוכלו אנשים להוריד לעצמם ספרים כאלה, שראו אור בעבר וסיימו את חייהם בחנויות. גם הוצאות הספרים, לו יעשו טובה לסופרים ולקוראים ויעלו ספרים כאלה לרשת, יוכלו לתת אותם בתמורה כספית סמלית. באתר "אי ספרים", שהזכרתי בפוסט הקודם, מקובל לשלם 10-20 ₪ תמורת ספר. אין שום סיבה שהוצאות הספרים לא יעשו כן, ובכך גם יכסו את עלות האתר ואפילו ירוויחו מכך.

   שוב אני קוראת לסופרים, לעיתונאים ולמי שהספרות העברית קרובה לליבו, להירתם לנושא כדי ליצור מהלך שיוביל בבוא העת למהפכה מו"לית. אתם יכולים לכתוב על כך בבלוגכם, או בעיתונים ובאתרים בהם אתם כותבים. ביכולתנו לקדם מהלך זה, שהרי הוא בוא-יבוא, אז למה לא שעה אחת קודם?    
 
 
 ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.
 
* דרגו אותי באינדקס הבלוגים הישראלי. לדירוג לחץ כאן   

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  On ינואר 5, 2007 at 11:38 am

    יעל, את כותבת: "אני יכולה לתת לכם כאן רשימה ארוכה של סופרים טובים שהוציאו בהוצאות האיכותיות ביותר, ולא תדעו מי הם… המוני כותרים של סופרים שנשכחו עוד לפני שעלו, חלקם טובים, אחדים אפילו ממש נפלאים".
    אז בבקשה, כדי שנוכל להתייחס ברצינות לדבריך, תני את הרשימה, אפילו מקוצרת, לפחות של הנפלאים.

  • יעל ישראל  On ינואר 5, 2007 at 5:49 pm

    שמעון צימר אתה מכיר? אולי אתה כן, כמו שאמרתי, אנשים שממש עוקבים אחרי הספרות העברית, יודעי חן, אולי מכירים. הרוב לא מכירים אותו. שאלתי המון אנשים לגביו, ולא מכירים. בעיני הוא סופר נפלא.
    אורית מורן, שמעת עליה? אני בספק. אני מאוד אוהבת את כתיבתה, בעיקר ספר בשם "ספר הקומיקס של סבתא שלי". אף אחד לא מכיר אותה.
    אלה שני השמות שעלו בראשי כרגע, בשליפה.
    אתה יודע מה, הנה עוד שם: ירון אביטוב ידידי, זוכה פרס ראש הממשלה, והמון אנשים לא מכירים אותו. לדעתי הוא סופר מאוד טוב, ואני אוהבת את כתיבתו.
    ואם אמשיך לנבור בזכרוני אביא עוד שמות.
    יש סופרים טובים, ויש כמה נהדרים ממש, והיתר הם סבירים, או מעניינים, וגם אם אינם סופרי הדור, יכול להיות עניין בספריהם למישהו.
    זה שספר לא היה לרב מכר ונעלם מהר מהמדפים, לא אומר בהכרח שהוא ספר רע.
    וקח בחשבון עוד דבר נועם, אני מדברת בעיקר על ספרים שיצאו בהוצאות טובות ומכובדות, ולא כאלה שמשלמים על הוצאת ספריהם בהוצאות במימון מחבר, מה שנקרא. למרות שגם שם יש דברים מעניינים. עבדתי פעם בהוצאה כזו, וערכתי לפחות ספר אחד ממש לא רע כזה, שמחברו אומנם שילם עליו, אבל לא נפל מהרבה קובצי סיפורים אחרים שיוצאים בהוצאה גדולה ומכובדת.

  • צאלה  On ינואר 5, 2007 at 6:22 pm

    ואני מסכימה איתך. ואני מוסיפה עוד שם, של סופרת טובה שכבר הלכה לעולמה אומנם, אבל הרוב אינם מכירים: יונה בחור. כל מי ששאלתי אותו אודותיה לא ידע על מה אני מדברת.

  • קורינה  On ינואר 5, 2007 at 6:26 pm

    כל מדיום שיכול לקלוט ספר, מבורך.
    ההצגה ברשת פותרת את בעיית ההעדר, יוצרת מקום לנוכחות.
    מצויין.
    עדיין נותר לפתור את בעיית השכר על העמל.
    לא סתם בעיה אלא מצוקה.
    את מציעה את ספרך חינם – מה שכמובן בגדר בחירתך וזכותך ואין לאף אחת זכות לערער.

    כשם שאין לאף אחד או אחת הזכות לקבוע שדרך זו היא הטובה לכל.
    גם משום שאין רק דרך אחת.
    ובעיקר ומעל לכל משום שעל עבודה צריך לשלם.
    כתיבה היא עבודה.
    מושקע בה זמן.
    בכסף שיוצר מקבל על יצירתו הוא יכול לקנות זמן פנוי להמשך יצירה.
    כל אדם עובד מקבל כמובן מאליו שזו פרנסתו.
    מהסופר/ת מצפים שיסתפק בהנאה, כלומר – בריח צלצול הכסף הנשמע מכיס זה שלוקח ספר חינם ושומר את מצלצליו.
    בעיניי רע הדבר, משדר חוסר כבוד ליוצר/ת וליצירה.
    ובעיקר מטפח ניצול הזולת.
    קום התנערה עם סופרים חלכה.

  • יעל ישראל  On ינואר 5, 2007 at 6:30 pm

    רק עכשיו נכנסתי לאתרך וראיתי שאתה עורך ספרים, אז את צימר ואביטוב אני בטוחה שאתה מכיר, אבל רוב הקוראים לא מכירים. וזה חבל. לגבי אורית מורן מעניין אותי אם אתה מכיר. את יונה בחור שצאלה הזכירה גם אני אוהבת. ואפילו שאני מבקרת בעצמי נודע לי על בחור בפעם הראשונה באנתולוגיה "חמישים ישראלים קצרצרים" שגם אני השתתפתי בה, וכך הכרתי אותה. ורק בגלל שאני מתחילה להסניל (מסניליות) אני לא מצליחה ברגע זה להיזכר בעוד סופרים.

    עכשיו נןעם, אתה כעורך בוודאי יודע שגם סופרים לא נפלאים ראויים להזדמנות. הרשת יכולה לתת הזדמנות שנייה. ספרות גם היא לפעמים עניין של טעם וריח, וספר מסוים עשוי להתחבב על קורא מסוים גם אם אינו ספר מופת. מדוע שלא יהיה ברשת ויקבל הזדמנות נוספת? מדוע שלא יהיה חשוף לכל הציבור?

    שוב אני אומרת, כל שנה יוצאים אלפי כותרים, וקשה להתחרות על תשומת הלב של הביקורת והקהל, והמון ספרים נעלמים כך לתהום הנשייה. לא חבל? הרשת היא עוד מקום לאפשר לשני הצדדים, קוראים וסופרים, להיפגש, ולא גם באקראי. אתה משוטט ברשת, נפגש בספר שמעניין אותך, ולוקח, בחינם, או כמו ההצעה השנייה בסכום סמלי.

  • יעל ישראל  On ינואר 5, 2007 at 6:41 pm

    שוב נראה לי שלא קראת את מה שכתבתי בתשומת לב או עד הסוף.
    קודם כל, אני מעלה בפוסט את האפשרות לתת את הספר בסכום סמלי, נניח 20 ש"ח, שבזה יוכלו להתחלק ההוצאה והסופר חצי חצי.
    תאמיני לי שזה הרבה יותר מתמלוגים שמקבל סופר פר ספר מכל ההוצאות. ראיתי שאת מוציאה בעצמך את ספרייך, אז אולי אינך יודעת זו. אבל כסופרת שהוציאה שלוש ספרים בהוצאות, אני יודעת כמה בדיוק יוצא לי ביד מכל ספר, וזה הרבה פחות מעשרה שקלים . אז זו הצעה אחת, שאבנר שץ העלה, כי גם לו נראה שלתת בחיננם זה לא הוגן, ואני מייד אימצתי את הצעתו

    ושוב אני אומרת, וכנראה שלא קראת את דבריי בתשומת לב: מדובר על ספרים שכבר ראו אור ולא הצליחו בחנויות!!!! איזו עוד גורל נפלא את מצפה שיקרה להם?? נראה לי שאת מנותקת לחלוטין ממערכת הפםרות העברית, כנראה בגלל שאת מוציאה את סםרייך לבד ולא מפיצה אותם בחנויות, ואינך יודעת מה קורה בתחום הזה: זה פשוט ג'ונגל. אלפי כותרים יוצאים כל שנה, וזה פלוס ספרים בהוצאות במימון מחבר, שרובם מה שנקרא גרפומניה, אבל הם מעמיסים על המערכת. ספרים כאלה מופצים בחנויות לצד ספרים מהוצאות טובות, וזה יוצר עומס ענקי. וספר שלא תפס את עין הקורא והמבקר, או שלא זכה ליחצנות מספקת, פשוט נעלם.
    אני עדיין לא מצאתי קורלציה בין ספר שהצליח לספר טוב. לא בהכרח, בכל אופן. אז ברור שמאיר שליו, למשל, הוא סופר טוב וגם מצליח, השאר יכולים להיות טובים ולא להצליח.

    אז שוב, איזה גורל נפלא לדעתך יקרה להם בהמשך הדרך? שיגלו אותם? איך יגלו אותם בדיוק אם הם מסתתרים במחסנים מאובקים, אה? תחשבי על זה ושובי אליו עם תשובה הגיונית וראויה, אחרת איני יכולה להתייחס לדברייך ברצינות.

  • אליאל  On ינואר 5, 2007 at 7:43 pm

    סופרת שאהבתי ונעלמה, ומעטים מכירים וזוכרים.

  • קורינה  On ינואר 5, 2007 at 8:22 pm

    הלוואי שרק אופנסיבות כאלה תדע החברה האנושית.
    הבעיה אינה עם הצבת הספרים ברשת.
    הבעיה, יעל, היא עם ההצעה הראשונית שלך, ושעדיין מסונגרת, שכל עם הסופרים יציע את ספריו שגלו מן החנויות – בחינם.

    באשר לחתומה מעלה, לפי המידע, המופיע בבלוג שלה,
    את שלושת הראשונים הוציאה בהוצאות מסחריות.
    בין 1962 ל-1989
    בחוזה עם כולם נרשמה זכותה לשכר סופרים למן העותק הראשון.
    שלושת ספריה האחרונים, יעל
    כרשום בבלוג דנן, נמכרים גם נמכרים בחנויות.
    בשבוע שעבר יצאו אל החנויות עותקי הספר השישי, "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי".
    לאירוע בצוותא שהתקיים היום אחה"צ הגיעו קוראים שכבר הספיקו לרכוש אותו בחנויות.
    מיותר להזדקק להשערות – כשהעובדות נגד העיניים.

    בנוסף, החתומה מעלה מאפשרת רכישה ישירה, מה שמותר לפי ההסכם עם המפיץ, וזו גם דרך מיטיבה לשמור את הספרים על המדף הוירטואלי, תוך קבלת תשלום.

    זה העיקר, שישולם לסופר ולסופרת שכר על העמל, בין אם הדברים מודפסים על נייר ובין אם מופצים ברשת.

    העלית נושא חשוב, קשה, כאוב.
    אבל המוסיקה, יעל, המוסיקה מן הטון באה. והטון, יעל, הטון חפוז, מתרחק מן הנימוס.

    שבת היום. הניחי לסמבטיון לנוח קמעא..

  • פאר-לי  On ינואר 5, 2007 at 8:43 pm

    ובאמת כל מי שאני שואלת אם מכירים, עונה לי בשלילה. אני בת 28, רוב חבריי בגילי, אנשים משכילים, ולא מכירים אותו, וגם לא עוד כל מיני אחרים שאני מגלה לפעמים ואוהבת.
    אני מסכימה שספר טוב הוא לא בהכרח ספר ידוע

  • יעל ישראל  On ינואר 5, 2007 at 8:56 pm

    בדקתי עכשיו בגוגל וראיתי שהוצאת את שני ספרייך הראשונים בשנות השישים והשבעים, ואז לא היתה הצפה בספרות המקור, וספר נחשף בחנויות די הרבה זמן, ולא היתה את התחרות שהיתה היום. ראיתי גם שספרך השלישי יצא ב-89, וגם אז עדיין לא היה שטף היסטרי של ספרות מקור כמו היום.
    קחי דוגמה: ספרי הראשון שיצא בעם עובד ב-93, היה שבעה חודשים בחנויות הספרים. ספרי הבא שיצא ב"קיבוץ המאוחד" וראה אור ב-97 היה שלושה חודשים, וספרי השלישי מחרגול, שראה אור ב-2000 , היה חודשיים בלבד בחנויות הספרים.
    וקחי בחשבון, שכיום, בגלל כמות הספרים, רבים אפילו לא מקבלים ביקורת, או רק באיחור. רוב הביקורות על ספרי השלישי הגיעו רק אחרי שהספר כבר לא היה בחנויות, כי איש לא ביקש אז פינו.

    מאז שאת מוציאה ספרים בעצמך, אולי אין לך מושג איזה ג'ונגל זה נהייה, כולל בתחום ההפצה. הפצה זה הרבה כסף, את בטח יודעת. ואז, אם הספר הוא לא רב מכר או של סופר ידוע, חנות הספרים מחזירה למפיץ ספר שלא הולך מייד וכלום לא מעניין אותה כלום.
    כל זה מביא לכך שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר ויותר, והרשת עשויה להיות פתרון לספרים ישנים.
    אינני מדברת על ספרים חדשים. איני דורשת ולא אדרוש שסופר יוציא ספר חדש בחינם. אבל כעבור שנים ספורות, שמתברר כי הספר גמר את הקריירה שלו, ניתן להעלותו לרשת: או בחינם, או אפילו טוב יותר, בסכום סמלי ממנו תרוויח גם הוצאה וגם הסופר.

  • nani  On ינואר 6, 2007 at 3:46 am

    לגבי ההצעה הראשונית (להציע חינם):

    על זה שאם זה ממילא יופיע חינם ברשת אחרי כמה שנים אנשים לא יקנו מלכתחילה חשבת?

  • קורינה  On ינואר 6, 2007 at 4:19 am

    כל מה שכתבת ידוע לי היטב, ואפילו מימיי כנערה עובדת בספרית פועלים, במחיצת שלונסקי.
    גם אז הייתה מונוקולטורה. גם אז סופרים הוציאו ספרים בהוצאה עצמאית. אורי צבי גרינברג, יהודה עמיחי.
    אמנם יוצאים כיום יותר ספרים בהרבה, אך גם יש חנויות ספרים ומקומות שיווק רבים יותר.

    גם אז עשקו סופרים. לפני אי אילו שנים סיפרה לי עמליה כהנא כרמון איך אמרו לה בהוצאה לאור אידיאליסטית שהמהדורה הראשונה טרם נמכרה ומשנזדמנה לדפוס גילתה לתדהמתה שמדפיסים מהדורה שלישית, איך הותשה בתביעה משפטית .

    באשר להוצאה לאור, אם היא לא משווקת את ספרך והוא נשלח לגריסה או למחסנים – כעבור שנתיים של השבתה חוזרות אלייך הזכויות.

    את זכאית לקנות מההוצאה את הספרים במחיר סמלי ולעשות להפצתם בכלים העומדים לרשותך, ביניהם האינטרנט.

    קריירה של ספר לא נגמרת כל עוד הוא בספריות ובבתי קוראים ובחנויות יד שנייה.

    לאורך כל השיח הזה כאן, אני מנסה להדגיש שאין לאיש זכות לדרוש מהזולת שיחלק ספרים בחינם. זו החלטה אישית.

    מדוע החלטה כזו אינה טובה בעיניי, וגם מזיקה בטווח הרחוק לא רק לסופרת אלא לכל קבוצת ההתייחסות – כבר הסברתי די והותר.

    יש לי בהחלטת כמה רעיונות מעשיים איך לצאת מן המלכוד שהתאגידים המו"ליים והשיווקיים סוגרים לא אחת על הספר האיכותי.

    כשאתגבר על המטלות שכובע המו"לית מחייב אותי בהם כעת, עם הוצאת "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי", אציג אותם, מעובדים ובשלים ככל שיעמדו לי כוחותיי.

  • נועם  On ינואר 6, 2007 at 11:12 am

    יעל, נדמה לי שהתערבבו כאן שני נושאים, שהם אמנם קרובים ובכל זאת עדיף להפריד ביניהם. הראשון הוא בעיית החשיפה של סופרים לא מוכרים שאין מאחוריהם מכונת פרסום גדולה שדוחפת אותם ואת ספריהם.והשני הוא השאלה העקרונית לגבי פרסום חינם של פרי עמלם של סופרים חיים.
    באשר לראשון, אני חושב שפרסום ברשת הוא דרך מצוינת לפרסום חומרים, אבל הסיכוי שהציבור הרחב יכיר יותר את יונה בחור משום שספריה החלו להופיע ברשת (בהנחה שדבר כזה יקרה) אינו גדול. אז צריך למתן את התקוות לדעתי. זה אכן יעזור לאנשי ספרות וסטודנטים וכאלה שממילא נוברים ומחפשים דברים כאלה – ועכשיו יהי להם קל יותר להגיע אליהם.
    לגבי העניין השני, פרסום החינם, גם את כבר נסוגת ממנו. ופרסום במחיר סמלי הוא בעצם המשך ברשת של פרוצדורה שכבר התקבלה בתחום ספרי הנייר. כלומר, שספרים ישנים נמכרים בחנויות יד שנייה בזול. זה בסדר גמור ורק צריך למצוא את הדרך הטובה לממש את הרעיון.
    פרסום חינם הוא תמיד אופציה שיוצר יכול לבחור בה – אבל היא אינה יכולה בשום פנים להתקבל כפיתרון כללי. יש בה משהו לא מוסרי ולא הגון כלפי היוצרים. וגם לא חינוכי לגבי קהל הקוראים.

  • מיכאל  On ינואר 7, 2007 at 12:17 am

    המהפכה הזו שיעל מדברת עליה בוא תבוא. בבוא היום, יעלו כל הספרים למחשב ולרשת, ומקום הספר הכרוך ייעלם לאט לאט – גם בספרים חדשים וגם בספרים ישנים. ואז, אותו הדבר שיעל מציינת – ספרים שגמרו את זמנם בתשלום, יעלו גם הם בוודאי בחינם.

    וממילא, כאשר המהפכה הזו תתרחש, יהיו כל הספריות וירטואליות, ובתשלום סמלי אנשים ישאילו ספרים.

    פשוט קשה לתפוס את זה היום, זה הכול.

  • יעל ישראל  On ינואר 7, 2007 at 12:27 am

    רוב האנשים שקונים היום ספרים כאשר הם יוצאים עושים זאת כי בא להם לקרוא כאן ועכשיו את הספר המדובר, כאשר יש עליו עיתונות וביקורת, וזה מפתה, והם גם כפי הנראה גם אוהבים את הסופר, ולכן ייקנו אותו ממילא.
    שהרי גם היום אפשר לחכות כמה חודשים ולשאול מחבר או מהספרייה, אבל אנשים רובים לקרוא עכשיו, מה גם שספרים רבים נרכשים במתנה.
    ואילו בהצעה שלי, הכוונה להעלות לרשת רק כאשר ספר סיים את ספריו בחנויות, וזה קורה בעיקר לספרים שמראש לא היתה להם חשיפה גדולה ואיכשהו נעלמו.
    אז במקום שספרים כאלה ייעלמו ויישכחו, אין שום סיבה לא להעלות אתם לרשת. ושוב, בחינם, או בהצעה של הספריות הוירטואליות בדמי מנוי לא גבוהים.
    זה לא סותר כלל את העובדה שאנשים תמיד ימשיכו לקנות מה שחדש ומפורסם, כי זה טיבו של האדם, רוצה הכול כאן ועכשיו, ואין לו כוח לחכות שעוד איזה עשר שנים יעלו את ספרו של מאיר שלו לאתר בחינם. הוא רוצה לקרוא אותו עכשיו.

    ולגבי הסופרים הלא פופולריים, אדרבא, מה זה משנה אם הם נדחקו למדף אחרי חודשיים בחנות ונעלמו, או שיתנו אותם בחינם ברשת, ואז לפחות יהיו כאלה שכן ייחשפו להם ויקראו? האם להיתקע במחסני הפצה זה גורל יותר טוב?

  • חנן  On ינואר 7, 2007 at 10:58 pm

    ולי יש באמתחת עוד סופרים רבים וטובים שלא זכו להכרה מספקת, או שנשכחו. אשלח לך אותם בקרוב. דברי אמת אמרת. כבר עכשיו אני יכול להזכיר כמה: ליה נירגד, אלישע פורת, רן יגיל, יוסי אבני, שמאי גולן, ועוד ועוד. זה רק משליפה.

  • מרים  On ינואר 7, 2007 at 11:07 pm

    מה עם עופרה עופר?
    יש הרבה סופרים טובים בארץ, אבל ההוצאות והביקורת כולן מאפיה אחת גדולה. מקדמים רק מי שיש לו קשרים או שהוא מפורסם ממילא.
    אתם חושבים שמאיר שלו המשעמם היה נהיה סופרסטאר אלמלא היה קודם כוכב טלויזיה? וגדי טאוב? וכל הדוגמגישות שנהיו לאחרונה פתאום סופרות? פחחחח….

  • אברהם  On ינואר 8, 2007 at 5:51 am

    צריך להיות באינטרנט, זה ברור, ולא בכל מיני גנזחים מעופשים בבית הסופר.

  • הצימר  On נובמבר 6, 2009 at 12:50 am

    מעניין..
    מתי פוסט הבא?:O

    קורא נאמנה

    http://dolores12.freephpnuke.org/

  • יעל ישראל  On נובמבר 7, 2009 at 1:03 am

    היי, כיום אני מפרסמת בעיקר בבננות בלוגס, שאני גם מנהלת.
    אתץ מוזמנת להיכנס אלינו. יש המון סופרים ומשורריפ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: