לא תיקח אתך מחשב למיטה?! תיקח גם תיקח!

הספר הממוחשב בוא יבוא, ומוקדם מכפי שאנו מצפים. אז ניתן יהיה להיפטר משרשרת המזון הזללנית והנצלנית של ייצור הספרים, ולשווק ספרים ישירות ברשת, בלי כל מתווכי הביניים. זה יוזיל את הספרים בעשרות אחוזים, לשמחת כולנו. עד אז יעשו המו"לים והסופרים טובה לנו ולעצמם, אם יעלו לרשת בחינם עשרות אלפי ספרים ששוכבים כאבן שאין לה הופכין במחסנים מאובקים, ספרים שגמרו את חייהם בחנויות, ובכך יעשירו את התרבות הישראלית ברשת. זהו אוצר בלום שפשוט הולך לאיבוד, והרשת היא היא המקום לחשוף אותו מחדש!

 

"בסופו של יום לא תיקח אתך את המחשב למיטה," צוטט פעם עמוס עוז. ואני אומרת, באמת, למה לא? בתור אדם שכבר לא נחשב צעיר במיוחד, בגיל 46 אני היחידה כמעט שמצדדת בתקיפות בקריאה על גבי המחשב. צעירים ממני, מיני ינוקות בכייניים, נבהלים מהרעיון וטוענים שלא קל לקרוא על גבי מחשב – על אחת כמה וכמה קשישים ממני.

   אבל קריאה במיטה עם ספר-מחשב בוא תבוא, ומהר מכפי שאתם חושבים. עם מסכי הפלזמה שיש היום, אין שום סיבה לא לצאת לשוק עם ספר ממוחשב קליל ונוח, עם צג נעים לקריאה, ובו יאוכסנו כל הספרים שנחשוק בהם, שיורדו בקלילות מהרשת, ואנחנו נהנה מתרבות קריאה חדשה ומשופרת.

   והיתרונות? הוזלה משמעותית של ספרים! באין הוצאות נייר, יצור, הדפסה, הפצה, אכסנה ושיווק, באין חנויות ספרים שמעסיקות אלפי עובדים – יוזלו הספרים בעשרות אחוזים. ספר שנמכר כיום ב-70-80 ₪, יימכר ב-30 ₪, וכולם יהיו מרוצים: המו"לים והסופרים.

   אני מניחה שעכשיו תיאנחו ותגידו: ומה עם לשוטט בחנות ספרים בנחת ולעלעל בספרים? מה עם השכיבה במיטה עם ספר שאפשר לשאוף את ריחו? אני מכירה את הסנטימנטים האלה. גם אני התרפקתי עליהם לפני עשרים שנה, עת חדרו המחשבים האישיים לחיינו. מאז הבנתי שאי אפשר להיתקע בעבר, וביי הוק וביי קרוק יש צורך לפנות מקום לקדמה, בין אם אוהבים אותה, אם לאו.

   את מי זה ישרת? דבר ראשון את הסופרים. כך הם ייחשפו לקהל רב יותר, שמשוטט להנאתו ברשת וצד כל מיני דברים מעניינים. קחו בחשבון את ההוזלה המסיבית במחיר הספרים, ותקבלו רוכשי ספרים רבים יותר. אני מכירה הרבה אנשים שאוהבים לקרוא, אבל מצמצמים מאוד את סל הספרות שלהם בגלל המחירים היקרים. חבילת של עשרה ספרים עולה כמעט 1000 ₪, שזה הון לא קטן עבור משפחה ממוצעת. ומה לגבי הנוסטלגיה? הסנטימנטים? אתם תתרגלו! זה הכול.

   מי יסבול מעקירת הענף? חנויות הספרים, הספריות שיהפכו וירטואליות בלבד, המפיצים ויצרני נייר. מי ייהנה? הצרכן שיזכה למחיר נוח יותר, הסופרים והוצאות הספרים שיזכו לשגשוג כלכלי, ובעיקר העצים המסכנים שכבר לא יעקרו אותם לתעשיית הנייר. סוגיות כמו גניבות פיראטיות אפשר יהיה לפתור בדרכים יצירתיות, מה גם שהוזלת מסיבית של מחירי הספרים תגרום לרבים לרכוש את הספרים ישירות מהוצאות הספרים באתריהם ברשת, במקום להסתבך בצריבות פיראטיות.

   מדוע זה עדיין לא קורה? כי כולם בענף הזה ישנוניים ולא מסוגלים להסתגל לחדירת המחשב. קשה להם להיפרד מהרעיון של ספר מנייר כרוך בקרטון, או כמו שעוז אמר: "לא תיקח אתך ספר למיטה". הם תקועים, זה הכול. וזה עוד יעבור להם.

                                                 מה אפשר לעשות בינתיים?

האם לקחתם בחשבון את עשרות אלפי הספרים שיצאו בארץ מאז שיש כאן תעשיית ספרים, שסיימו מזמן את

אני קוראת לסופרי "רשימות", ולסופרים אחרים שקוראים רשימה זו, להצטרף אליי למאבק בהוצאות הספרים, ולשכנעם להעלות לרשת בחינם את כל הספרים שלנו ושל סופרים אחרים שהלכו לעולמם – ספרים שגמרו את הקריירה בחנויות. זה יעשה טוב לכולנו, וגם לספרות העברית.

ימיהם בחנויות הספרים ובמדפי הספריות, ואיש לא נחשף אליהם? אוצר בלום של ספרים שאיש אינו זוכר עוד? כולם תקועים במחסנים או במחשבי ההוצאות, מעלים אבק במקום שיוצגו חינם לקריאה ברשת לכל דיכפין. ביניהם ישנן פנינים ספרותיות של ממש, שפשוט נעלמו לתהום הנשייה. לא חבל? איזה אובדן תרבותי!

   עד היום, אני היחידה בארץ שהעליתי כאן ב"רשימות" את ספרי השלישי, שזכויותיו חזרו אלי מהוצאת "חרגול", ואני נותנת אותו ברשת חינם אין כסף. אתם יודעים כמה ספרים כאלה שוכבים אצל סופרים ואצל מו"לים, שכבר אין סיכוי שיעשו פרוטה שחוקה? ספרים שגמרו את הקריירה שלהם כספר כרוך, וכל מה שאפשר לעשות כדי להעניק להם חיים ולהעשיר את התרבות העברית ברשת, הוא פשוט לשים אותם שם חינם אין כסף, לכל החפץ לקוראם. אין בכך הפסד כספי לאף צד, שכן הספרים הללו כבר לא ירוויחו גרוש. מצד שני, אין בכך גם הוצאה כספית גדולה, כי זול מאוד לאכסנם ברשת.

   הגיע הזמן שהוצאות הספרים יעלו לרשת את כל הספרים שאיש כבר אינו מזמין בחנויות! ותאמינו לי, מתוך היכרות מבפנים, יש עשרות אלפי ספרים כאלה, אם לא מאות אלפים, מאז שיוסדה הספרות העברית!

   אני קוראת גם לסופרים שספריהם גמרו את הקריירה בחנויות הספרים, להעלות את ספריהם לרשת בחינם. זה רק יכול לעזור לכם. מאז שהעליתי את ספרי לרשת, רבים לקחו אותו לקריאה, וגם קיבלתי המון תגובות חמות. בכל השנים בהם ספריי נמצאים בספריות, לא שאלו אותם כפי שלקחו את הספר הזה ברשת.

   אינני מבינה מה הטעם לשמור על אוצר תרבותי בתוך מחסנים אפלים ועל מדפים מאובקים. יש כיום ברשת שני אתרים שמעניקים חוויות קריאה בחינם: "אי ספרים", שמעלה ספרים שכבר אין להם זכויות או ספרים שסופרים תרמו, ו"מועדון קריאה", שנותן בינתיים רק כמה פרקים ראשונים לקריאה בחינם, מרוב הספרים שיוצאים בארץ. כל סופר שספרו גמר את הקריירה כספר כרוך, וקיבל את הזכויות בחזרה, יכול להעלות את ספרו לאתרים אלה כבר עכשיו. היתר ייאלצו לחכות שהוצאות הספרים ירעננו את דעות פתח-תקווה שלהם, ויפה שעה אחת קודם.

   תתעוררו – קוראים, סופרים, מו"לים, העתיד כבר בפתח. הספר האלקטרוני הממוחשב יגיע, תרצו או לא. וכל הטרוניות על כך שקשה לקרוא במחשב, ייעלמו מהר מאוד. אתם פשוט תתרגלו לתרבות קריאה אחרת: שווה יותר, מהירה יותר, יעילה יותר, זולה יותר!     

 

עוד בנושא זה: "הזדמנות שנייה לרומן".       
 

*  ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.
 
* דרגו אותי באינדקס הבלוגים הישראלי. לדירוג לחץ כאן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 3:17 am

    ראשית האקסיומה:
    כתיבת ספר היא עבודה, כעבודת עורך הדין והאינסטלטור והמוכר במכולת.
    על עבודה צריך לשלם, בין אם בכסף ובין אם בסחר חליפין.
    אנשים שמעולם לא עלה בדעתם לבקש מנגר, תן לי כיסא ,למרבה הפליאה אין להם שום בעיה להגיד, "תני לי ספר."
    כמו הם צומחים מעצמם על העץ בגינה.

    על כן העלאת ספרים ברשת צריכה להיעשות אך ורק תמורת תשלום, ולו סמלי – דבר המקובל כיום בעולם.

    זו הדרך שבה הקורא/ת מבטא /תכבוד ליוצר/ת וליצירה

    גם מהוצאות לאור לא ניתן לבקש כי יעלו ספרים חינם, שכן העלאה כזו כרוכה בהוצאה כספית של קיום ותחזוקת אתר ובסדר גודל כזה, לא דבר מבוטל הוא.

    למרבה הצער ספרים לא שוכבים במחסנים אלא מוחזרים לסופר, תמורת תשלום סמלי, או נשלחים לגריסה, אם לא נתרמים בחלקם לספריות, כראוי.

    בעוד סופר/ת מנוסה לעולם לא תחתום להוצאה ליותר מאשר מהדורה אחת בעברית, הרי שלא פעם, בעיקר בראשית הדרך, יש דרישה לחתום על חוזה שכרוך בוויתור על כל הזכויות.

    כלל הוא שאם ספר לא יוצא במהדורה חדשה ואזל – כעבור שנתיים הזכויות חוזרות לסופר/ת.

    אם ההוצאה תעלה לאינטרנט כי אז הזכויות לא תחזורנה לעולם.
    הנזק כפול ומכופל.

    אשר על כן – נכון יעל, צריך להעלות ספרים לרשת, כפוף לבחירת הסופר/ת הסוברנ/ית, אך לא חינם.
    אלא אם כן מדובר בספרים שכבר ברשות הכלל וכותביהן הלכו לעולמם לפני למעלה משבעים שנה, המועד שבו פג תוקף הזכויות ליוצר/ת.

    בנוסף חשוב לשים לב לכך שנעשים בעולם מאמצים טכניים ליצור ספר אלקטרוני שניתן יהיה להטעין אותו ברבבות ספרים ויהיה נוח לקריאה.

    כך שהעתיד אכן ירחיב את האפשרות הזו. או אז יידפסו על נייר רק ספרי איכות אותם תאהב/י לקרוא שוב ושוב ואילו למטוס ולטעימה ראשונה ילקחו המוצגים באינטרנט.
    לאו דווקא במחשב אלא בספר אלקטרוני של ממש.

    אכן, העולם מאיר לספרות, ולוואי ויאיר כך גם ליוצריה ויוצרותיה.

  • מספר 666  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 6:31 am

    אתר שמעלה כל טקסט אפשרי כספר אלקטרוני ,זה אתר הספרים האלקטרוניים של ליטרטורה
    http://www.esfarim.co.il/website/index1.asp?action=home_page1
    והוא אמור להכלול גם טקסטים ישנים שלולא האתר היו נעלמים לחלוטין .
    אני זוכר שכבר בראשית שנות התשעים למדתי על האפשרות של הספרים האלקרוניים ואפילו כתבתי על כך עבודה אוניברסיטאית . ההנחה הייתה שאחרי שנות האלפיים הספרים האלו כבר יהיו נפוצים מאוד מה שלא התגשם ,נראה שבנתיים הספרים האלקטרוניים לא היצליחו למצוא לעצמם נישה אמיתית .

  • יואב  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 9:01 am

    http://www.notes.co.il/yoavavni/23194.asp

  • חיימקה  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 10:14 am

    את יודעת מה יקרה עם המחשב במיטה
    הגברים יאוננו כל הלילה עם ג'ינה ג"מיסון במקום עם הנשים שלהםםםם

  • הופמן  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 11:06 am

    זה שאפשר לקרוא ספר דרך מחשב עוד לא הופך את התהליך לחיובי. האפשרות קיימת, סו פאקינג ווט? מבחינתי, קניית ספר היא הוצאה טובה של כספים עבור אומן. את האנרגיות הייתי מנתב למלחמה עבור העלאת תמלוגים של סופרים מול הוצאות ולא על מאבק שמטרתו לרוקן מתוכן את הזכויות שלהם. לא מסכים איתך ביג טיים…

  • יעל ישראל  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 4:45 pm

    ואיש לא שומע עליהם יותר. אלו ספרים שלא יוחזרו ולא יקבלו יום אחד איזה "גורל נפלא", זה לא יקרה כבר. ואילו ברשת יוכלו אנשים לגשת אליהם חופשי, וזה יעלה את החשיפה שלהם. ספרי מת לכמה שנים, עד שהחייתי אותו ברשת.
    לא מדובר על ספרים שיש להם עדיין קיום בחנויות או בהוצאות חוזרות, אלא בספרים שגמרו את חייהם. אני יכולה למנות כאן שמות של סופרים מצויינים, ואיש לא מכיר אותם ואת ספריהם. ברשת הם יוכלו לחיות מחדש. לצערנו, חיי המדף של רןב הספרים הם חודשים ספורים, מפני שרוב האנשים מוציאים את כספם רק על רבי מכר. כך נידונים כך יתר הסופרים שלא נעלו לרבני מכר, להיעלם לתהום הנשייה. זה לא חייה להיות ככה.

  • יעל ישראל  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 5:44 pm

    רונית ליברמנש דיווחה לי שגם היא פירסמה את ספרה "פגומות" ברשת בחינם, בהוצאת פרדס שאיפשרה את זה.
    הנה הלינק לכל המעונייניפ

    http://www.pardes.co.il/viewbook.asp?ID=31

  • יעל ישראל  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 5:46 pm

    כמה מסופרי רשימות שהתלהבו מהרעיון וכתבו לי מייל אישי, הציעו להעלות לרשת לא בחינם, אלא בתשלום סמלי, אולי באמצעות ספריות וירטואליות, בהן אפשר יהיה לשלם דמי מנוי לא גבוהים, ולקחת ספרים.
    גם זה רעיון מצוין. וככה הסופרים ןהמולים ירגישו יותר טוב עם זה.

  • דן אלבו  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 6:22 pm

    יעל,

    בתחום המחקר האקדמי אני נעזר רבות בספרים אלקטרוניים. אישית פירסמתי את ספרי "שמונה עשרה" באתר שלי.
    זו מגמה שהולכת ומתפתחת, אני מצטרף לקריאתך.
    וחוץ מזה את נראית נהדר בתמונה.בהזדמנות כשארד לתל אביב אשמח להפגש אתך.

    דן

  • אמירה הס  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 8:35 pm

    יעל, יוזמה ברוכה. ספר אלקטרוני גם בהחלט לא יפגום בספר שלוקחים למיטה. זה פשוט פותח אפשרויות.

  • צאלה  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 10:58 pm

    יוזמה ברוכה. הלוואי ותישמע בהוצאות הספרים. כולנו נזכה.

  • עדנה נ.  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 11:12 pm

    ניתן להגדיל את הפונטים, ולראות את הטקסט בנוחות גדולה יותר. זה דבר שיש רק במחשב. אני עושה זאת תמיד, מגדילה לאות שנוחה לעיניי, וזה יתרון ענקי. אל תזלזלו בו.
    רבים הם האנשים שאומרים לי כי קשה לקרוא במחשב בשל האותיות הקטנות והריצוד בעיניים, אבל כאשר מגדילים את האות, הבעיה נפתרת. זו גם שיטה טובה לאנשים כבדי ראייה, ואין צורך להתבייש בזה – זה פשוט עושה את הקריאה קלה ונעימה יותר.

  • סופר מגירה  ביום דצמבר 25, 2006 בשעה 11:20 pm

    גם אני יכול לתת כאן רשימה ארוכה של סופרים שווים, שלא מכירים אותם, כמו שיעל אומרת, כי ספריהם לא הפכו רבי מכר.

    מה עם כל הסופרים האלה?

    כולם הפכו לסופרי מגירה בעל כורחם. נעלמו מהאופק.

    נראו ליום יומיים בחנויות הספרים, ונקברו במחסנים או נרגסו. לא חאראם?

    גם אני סופר מגירה כזה.

    סופרים, חתמו בהמוניכם!!!!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום דצמבר 26, 2006 בשעה 12:10 am

    (את יודעת מי)

  • סמי שלום שטרית  ביום דצמבר 26, 2006 בשעה 3:10 pm

    שלום יעל,
    מסכים בעיקרון, חופשי וחינם. עיתונים למשל לא קניתי כבר שנים רבות. הבעיה עם ספר שהוא ארוך בדרך כלל ואם הוא אלקטרוני הוא לא נייד וזה מקשה על הקריאה המזדמנת. זו לא נוסטלגיה – פשוט נוח יותר להחזיק ספר ולנוע איתו ולקרוא בהזדמנויות שונות. הלאפ-טופ עדיין מסורבל למשימה הזאת ועדיין אין באופק ספר אלקטרוני קליל במשקל רומן ממוצע ועם בטריה שתחזיק יותר משעה וחצי. לכן ספרים יודפסו עוד שנים רבות.
    בינתיים תעשיית הדפוס המוחשב מציעה פתרון לא רע בכלל שהוא באמצע, שבטח שמעת עליו print on demand או בקיצור POD. את יכולה להעלות את הספר שלך לאתר של אחת ההוצאות האלה עם העיצוב שלך ולקבוע את המחיר שלך (מעל מחיר המינימום של בעלי הדפוס) וכל אחד יכול להזמין עותק שיודפס עבורו במיוחד. כלומר – אין מלאי במחסן, מדפיסים רק לפי הזמנה. אין עדיין הוצאה כזאת בארץ, אבל יש באירופה ואפשר אצלם גם בעברית. אפשר גם על נייר ממוחזר. כנסי לאתר של מואיז בן הראש ברשימות ותקראי על כך. הוא הוציא שם כבר 17 ספרים. http://www.notes.co.il/benarroch/ במקביל אפשר לתת הורדה אלקטרונית חינם. בקרוב אעשה ניסוי עם שלושה ספרים שלי שכבר לא יודפסו עוד.
    יש כבר ניסויים בארה"ב עם מכונות כאלה גדולות שיוצבו בקניונים ובתי קפה – את קוראת לך כמה דוגמאות על המסך, אחר-כך בוחרת בספר, משלמת בכרטיס אשראי, לוחצת הדפס ויושבת לשתות קפוצ'ינו. הספר יוצא כרוך כמו מהחנות. גם כשזה הורדה חינם, בדרך כלל אנשים טועמים ואז מזמינים ספר כרוך שהוא נוח יותר, בינתיים. לדעתי הכיוון בו הספר האלקטרוני יתפתח בעתיד יהיה הכלאה בין כל מה שיש היום.
    סמי

  • רעואל בן בתואל  ביום דצמבר 26, 2006 בשעה 5:46 pm

    איפה הם כל הסופרים האלה שאת מדברת עליהם? רובם גרפומנים דה גרפומנים. מי צריך אותם ברשת? אדרבא, שיירקבו במחסנים. זה המקום הראוי לגרפומניה, שמלכתחילה לא היתה צריכה לראות אור ולהכתים את העולם. לא צודק?

  • צבי טריגר  ביום דצמבר 27, 2006 בשעה 9:26 pm

    רעיון מצויין, וגם אני מצטרף לתומכים ולתומכות ביוזמה של יעל. אני כבר כמה שנים משלים את השכלתי בספרות עברית באתר הנהדר של פרוייקט בן-יהודה: http://www.benyehuda.org/
    אפשר למצוא שם סיפורים, רומנים, שירים, מסות, זכרונות ותרגומים של סופרים וסופרות שזכויות היוצרים על יצירותיהם פקעו. עכשיו אני קורא את "בעמק הבכא" של מנדלי מוכר ספרים (http://www.benyehuda.org/mos/baxa.html), אם כי אני מודה שלפעמים, כשהעיניים מתעייפות, אני מדפיס לי כמה דפים וקורא מהתדפיס.

  • nani  ביום ינואר 6, 2007 בשעה 3:26 am

    לא אקח ויהי מה

    1.
    רוצה לקרא ספר בלי להרגיש חום פיזי שיוצא מנושא הטקסט

    2.
    הבהייה בטקטס שאפשר לקרא אותו רק בגלל אור מאחוריו תמיד מעייף

    לכן אין קשר לקידמה שמידמה ככה זה תמיד יהיה.

כתוב תגובה לסופר מגירה לבטל