איך לא ראיתי שאחותי אישה מוכה?

שתי רשימות כתבתי על הנושא הזה בימים האחרונים ("אחותי הייתה אישה מוכה!" ו-"אחותי המוכה-לשעבר פותחת את הפה"), וככל שאני פוערת אותו יותר, דשה בו יותר, כך הוא הולך ונובע מתוכי, מכתים את המחשב בדם ליבי ובדם ליבה של אחותי.

 איך הצליחה אחותי לשקם את עצמה

נשאל בפוסטים הקודמים איך הצליחה אחותי לשקם את עצמה. לאחר שברחה, היא היתה כמו ניצול מחנות: נטולות כוחות נפשיים ופיזיים. אבל התמיכה שלנו ושל חבריה הטובים, והרבה הרבה זמן החלמה, עזרו לה בסופו של דבר להתחזק, למצוא מקצוע טוב, ולהתחיל לחיות שוב.

   ואולם, שנים רבות אחר כך היא עדיין פחדה מבעלה בנפרד, שסירב לתת לה גט והשתלט על כל הרכוש המשותף שלהם. לפני כל דיון בבית המשפט חזרו אליה הפחדים, רק מהמפגש איתו, רק ממראה פניו. אפילו משיחות טלפון איתו פחדה. וכמובן, גם בנפרד, כשכל אחד מהם חי בעיר אחרת ובמרחק לא קטן, היא המשיכה לפחד ממנו. רציונלית, היא ידעה שהוא לא יגיע במיוחד העירה כדי לפגוע בה, אבל רגשית היא חשה שבכל רגע הוא יכול לבוא ולהטריד אותה.

    הפחד הפסיכולוגי לא עבר בעקבות הבריחה. צר לי לומר, אבל אחותי הפסיקה לפחד מבעלה רק כאשר הוא נפטר, לפני מספר שנים. רק אז היא זכתה בחופש הרשמי שלה: שוב לא היתה מסורבת גט אלא אלמנה. לצערה, ולצער כל משפחתנו, הוא השאיר לה שובל של משפטים איומים בנוגע לרכוש המשותף, שלא הסתיימו עד היום הזה. כך שאפילו עכשיו היא לא יכולה לשים את כל הפרשה העגומה הזו מאחוריה. כאילו גם מקברו ממשיך בעלה להתעלל בה.

   מישהי בתגובות באחד משני הפוסטים הללו אמרה שאפשר לזהות אישה מוכה כי היא עצובה, כי בעלה מתייחס אליה לא יפה, וכאלה. גם אחותי הייתה עצובה, וגם בעלה התייחס אליה לא יפה, וזה לא אומר כלום. אני רואה הרבה נשים וגברים עצובים, שבני זוגם מתייחסים אליהם לא יפה, ובכל זאת הם לא גברים מוכים ונשים מוכות. יש הרבה אנשים שאינם מרוצים בנישואיהם ומרגישים מדוכאים כתוצאה מכך, ולפעמים רואים את בני זוגם משפילים אותם בפומבי – ועדיין, הם לא מוכים. אולי תגידו שהם חיים במערכת יחסים חולנית, אבל זו זכותם. כל עוד איש אינו מכה אותם ומשפיל אותם בעקביות, הם אנשים כמו כולנו, חיים במערכות יחסים שחוקות, עייפות ועצובות. אבל אי אפשר להגדירם כאנשים מוכים.
    סימנים חיצוניים, כגון עצבות, דיכאון, יחס גס מצד בן זוג, אינם מעידים בהכרח על אישה מוכה – נפשית או פיזית. גם היעדר סימני חבלה אינו מעיד דבר. על אחותי לא היו סימני חבלה – רק פעם אחת, על המצח, והיא פטרה את זה בטענה שנפצעה מהקצה של ארון המטבח, והרי דבר כזה יכול לקרות גם לנשים שאיש לא מניח עליהן אצבע.
   בזמנו, כשזה קרה לאחותי, כמעט לא דיברו על נשים מוכות ועל אלימות במשפחה. איש לא ידע את הסימנים. אבל אני טוענת שגם היום קשה לאתר אותם. כן, אישה מוכה תהיה על פי רוב עצובה, מסוגרת, עושה רושם מפוחד אולי, ייתכן שלפעמים יהיו עליה סימנים כחולים מכל מיני "ארונות מטבח שפגעו בה בטעות", וייתכן גם שלא.
    האם יכולתי לדעת שאחותי מוכה? האם היום הייתי מזהה שאחותי מוכה? קשה לומר. גם כשמרגישים שמשהו לא בסדר, גם כששואלים אישה מוכה, היא בדרך כלל אומרת שהכול בסדר, אפילו אם רואים שעוד שנייה תפרוץ בבכי. פגשתי לא מעט נשים כאלה, והן אינן מספרות, רק אחרי הבריחה. גם אחותי לא סיפרה דבר, למרות ניסיון עדין מצד אימי לדובב אותה בעניין המכה במצח. אימי דווקא חשדה, היחידה שחשדה, אבל אחותי לא הסגירה דבר ממה שעבר עליה. גם אם מנסים לדובב אותן, נשים מוכות בדרך כלל חוסמות את הפה והלב. נדמה לי שהבושה, היא זו שגורמת להן לא לדבר.
   רק כשאחותי ברחה היא החלה לספר לנו, טיפין-טיפין, מה קרה לה בשנים האלה. זה לא בא בבת אחת. לקח לה זמן להיפתח ולשפוך הכול. לקח לה זמן רב להחלים ולהיות מסוגלת לקחת את חייה בידיה, לאסוף כוחותיה ולתאר בפרוטרוט את מה שעבר עליה. וישנם גם פרטים שהיא מספרת לי במהלך השנים – פרט פה, פרט שם.
   כשראיתי שאחותי עצובה ושקטה, הרגשתי שהיא לא מאושרת, אבל היא בחרה בחייה ובבן זוגה, ומה תגידי לאדם שבחר את חייו במו ידיו, ועכשיו אוטם עצמו בפניך? איך מחלצים דבר כזה בכוח? בלתי אפשרי. איך יכולנו לדעת שמאחורי העצב ישנה אישה שבעלה זורק אותה לרחוב באמצע הלילה, נועל את הדלת, ואז היא נאלצת לעמוד ברחוב הראשי ולהסתכן באונס וברצח, רק מפני שהוא אינו מתיר לה להיכנס פנימה לביתה-מבצרה? איך יכולנו לדעת שמאחורי החזות העדינה והמסוגרת, השומרת את עצמה לעצמה, חיה אישה שביתה כלל אינו מבצרה? כי גם כאשר רואים וחושדים, לא תמיד ניתן לדובב אישה כזו ולגרום לה לצאת ממעגל האימה. היא צריכה להחליט על כך ולבצע: איש לא יכול להוציא אותה משם בכוח.
   קשר השתיקה כולל בתוכו את הבעל ואת האישה; יתר האנשים יכולים להתרשם לרעה מן הנישואים האלה, אבל הם אינם יודעים דבר וחצי דבר. ועל זה אני מדברת. ובגלל זה קפצתי וכאב לי כל הגוף כששמעתי אנשים הטוענים בתגובותיהם שאם לא רואים כלום אז זה לא קיים, או שתמיד אפשר לראות כי יש סימנים. ומה אם רואים סימנים? למי זה עוזר? איך נעזור לאדם שחי בסיוט ואינו מרגיש שיכול להיות אחרת?
   נשים מוכות חיות בטראומה. זה כמו לחיות בהלם קרב במשך שנים. אחותי אמרה שהרגישה שברחה ממחנה ריכוז, בלי להשוות חלילה לניצולי מחנות. אבל היא הרגישה כלואה, כמו חיה. אישה מוכה כלואה בכזה מעגל של אימה, שאינה יכולה לראות את הדרך החוצה, שלא לדבר על כך שאין בה את הכוח לפתוח את הפה ולספר.
   ועד היום זה ממשיך ככה. נשים שלא רואים עליהן שהן אסירות של בעליהן, ועוד ועוד נשים שנכנסות לקשרים כאלה בעיוורון מוחלט. אחותי מנסה לעיתים לדבר על ליבן של בחורות שקשורות בגבר, שכל הסימנים מעידים עליו שהוא הולך להיות גבר מכה – פיזית ונפשית. אבל הבחורות האלה לא רוצות לשמוע, והפזמון החוזר הוא :"הוא לא כזה", "הוא ישתנה", "אצלי זה יהיה אחרת", "איתי הוא יהיה אחר." ועוד ועוד נשים צעירות נכנסות מדי יום למעגל האימה.
   אני מודה כל יום לאלוהים שעזר לאחותי להימלט מבעלה האלים, בכך שנתן לה את הכוח לקום ולברוח. זה קרה רק לאחר ניסיון רצח חמור, שבו בעלה ניסה לחנוק אותה, וכמעט הצליח. רק כשניצלה בנס, הבינה אחותי כי אם תישאר איתו, ייגמרו חייה – היא תאבד את נשמת אפה, לא רק את צלם האנוש שלה. רק אז אספה את עצמה וברחה לחיי חופש.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת, לא חשוב מי  On אוקטובר 24, 2006 at 12:50 am

    טוב שהיה לה אתכם.

  • אילנה  On אוקטובר 24, 2006 at 2:04 am

    על שאת מפתחת את הנושא בסדרת הפוסטים האלה. ככל שידברו בנושא, ידונו בו, ידושו בו, אולי יותר נשים יקראו ויפתחו את העיניים ויוציאו את הראש מהאדמה.

  • מ.  On אוקטובר 24, 2006 at 4:45 pm

    אחת החברות שלי היא אשה מוכה. שמסוגרת במעגל הבושה/האשמה, כנראה. ולא מוכנה לצאת ולהוציא החוצה את מה שבפנים. כואב הלב עליה ואין לי איך לעזור לה באופן ישיר כי היא אפילו לא יודעת שאני יודעת. והיא לא רוצה שאנשים יידעו. מצב מייאש משהו… עד שהיא תרצה לצאת מזה, כנראה אין לי מה לעשות…

  • רבקה גבעון דניאלי  On אוקטובר 24, 2006 at 11:27 pm

    וכל כך הרבה אומץ, מצד שתיכן, את ואחותך. תודה לכן. כן ירבו דיווחים כאלה, ונשים שיקראו אותם ויישמו בחייהם. ככל שנדבר על זה יותר, ייטב לכולנו, ואולי נוכל להדביר את הנגע הזה, בעזרת לימוד וחינוך. תודה.

  • רוצה לעזור לחברה  On אוגוסט 5, 2007 at 4:45 am

    שלום לכולם לא יודעת אם הפורום עדיין קיים אבל צריכה עזרה דחוף לחברה שלי מה עלי לעשות?
    אז ככה יש לי חברה כבר כמעט שנה והיא נשואה ל3ילדים. .במשך הזמן שאני איתה וזה הרבה זמן 3או 4 פעמים בשבוע
    אני שמתי לב שבעלה מקלל אותה מגנה אותה בשמות לא יפים מקלל אותה קורא לה חולת נפש.וגם מאיים עליה.לפני 3 חודשים בערך היא רצתה לצאת לחברות לטייל הוא לא הסכים לה והיא עמדה על שלה לצאת הוא לקח את מפתחות הבית ושבר אותם כדי שהיא לא תצא.ועוד יתרה מכך היא מפחדת ממנו רצח השבוע קרה מקרה שלנתי אצלה והא התחיל להתחרפן ולקלל ולחשוד כל מיני דברים שהיא בוגדת בו כל פם שהוא מתקשר הוא פותח לה מצלמת וידאו בדור ה3 כדי לראות מה היא עושה ועם מי היא.אני רוצה לעזור לה והצעתי את עצמי והיא לא מוכנה ומריגעה אותי שהכל יסתדר ולכל דבר יש פתרון.
    קשה לי לקבל את זה שהיא מרדימה את העסק ומפחדת שאם היא תלך להתולנן עליו יקחו לו את מקום עבודתו ןלא ייהיה כסף למזונות.אגב הבעל היה שוטר לשעבר והכה אותה וגם אנס אותה מתוצאה מכך נכנסה להריון מאונס ממנו והיא התלוננה עליו והיום הוא עובד בעבודה רגילה ולא שוטר ולכן הוא לא סובל אותה כך אמרה.ניסיתי לשכנע אותה שהחיים לא כאלה ואין לה ממה לפחד מישהו יכול לייעץ לי ?לעזור לה?כל עזרה תעזור לא יודעת מה לעשות מיואשת מזה שהיא לא רוצה עזרה ומחכה שהוא ירגע תכלס הוא נרגע לאיזה חודש ושב פעם הסרט מתחיל איך עושים לזה סווףףףף?אגב היא אישה לא עובדת ויש לה פירצות דיסק ועוד מעט תקבל משו מביטוח לאומי.אודה לכם אם תעזרו לי בדחיפות תודה..

  • יעל ישראל  On אוגוסט 5, 2007 at 4:38 pm

    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=22

    הוא של אישה מוכה לשעבר, שעוזרת היום לנשים במצב זה.

    היא תנסה לעזור לך.

    תודה, יעל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: