האם משתלם להיות פרובוקטור?

 לורד אחד, דיסלקטי, חירש, עם פגם בדיבור, שאחוזתו עומדת להתמוטט בכל רגע, מוכיח שמשתלם להיות פרובוקטור. על פרנסיס פולפורד, האושייה הטלוויזיונית הגסה של אנגליה, והאם ישתלם גם לי להיות פרובוקטיבית.

 

 

פרובוקטורים הם תמיד גברים לבנים, מרופדים כלכלית או פיזית, שיש להם זמן וכסף לרוץ אחרי שערוריות. ראו מייקל מור ("באולינג לקולומביין"), מורגן ספרלוק ("לאכול בגדול"), ועכשיו הפרובוקטור התורן של אנגליה, שכבר צבר מעריצים מעבר לים גם בקרב שנואיו הינקים, עם הסרטים הדוקומנטריים "למה אמריקה מסריחה" ו"למה בריטניה דפוקה". את פרנסיס פולפורד, יצור דוחה אבל בעל תואר לורד, גילתה אנגליה בסרט שנעשה על האחוזה המטה-ליפול שלו אותה ירש בגיל 17, ואשר עד לאחרונה, כשנעשה לאושייה טלוויזיונית, נאלץ לתפעל אותה בגרושים, ולכן היא גם נראתה ככה: טירת אימים מתפוררת מהספרים של אדגר אלן פו.

ואיך כבש הלורד הדיסלקטי, החירש ב-75 אחוזים, בעל הפגם בדיבור וההתבטאויות היאות לסוור בנמל, את לב הבריטים? באמצעות תקיפה חזיתית של כל האמיתות הנכונות-פוליטית של שני העשורים האחרונים, ובעזרת גסות רוח במסווה של אנינות מעמדית. הלורד הכעור רוצה להמשיך לטפוח לנשים בישבן מבלי שיאיימו עליו בהטרדה מינית, להעיף לתמזה את הכינוי הנורא-פי.סי אפרו-אמריקאי, ולחזור לכינויים הנוחים והנעימים שחור וכושי, להוציא לגמלאות את ענף הפסיכולוגיה, ולשחזר את הימים הנינוחים במועדונים לגברים בלבד.

מסתבר שמבול הפרובוקציות הריאקציונריות עשה לו הרבה טוב. גדודי העולים לרגל לאחוזתו הוכפל ואפילו שולש מאז שבריטניה מחבקת אותו בתור הפרובוקטור הגס התורן שלה, ואם תעשו חשבון פשוט, אז חמישה פאונד כניסה לאיש כפול מיליון מבקרים בשנה, זה חמישה מיליון פאונד, ואפשר לשפץ עם זה הרבה מאוד אחוזות. גם האדונים ספרלוק ומור עשו מאז סרטיהם המאוד פרובוקטיביים הרבה הון כלכלי ופוליטי, ואם לא נראה את מייקל מור רץ בעתיד לנשיאות מטעם הדמוקרטים, אני מתנדבת להתפשט  במזרקת כיכר רבין.

ואפרופו סטריפטיז. נשים פרובוקטוריות מתעלות בדרך כלל את הפרובוקציה שלהן בדרכים יותר פמלה אנדרסוניות. את מי שלשונה מושחזת או שופעת פניני לשון מטעם התאחדות בעלי הבסטות, נוטים בדרך כלל לייחס לטיפוסים הבאים: הבוצ'ית (רוזי אודונל), הפרחה (קורטני לאב), התמהונית (שינייד אוקונור), או בגרסה הישראלית, ל"נערת הסחוג" מרגול, עם הוולגריות העריבה שלה. אישה שמסתמכת רק על מראה לא תעז להתנגח ככה בבטן הרכה של דיקטטורת הפי.סי. קחו, לדוגמה, את הגרסה הקריקטורית של טל פרידמן לשלי יחימוביץ' בארץ נהדרת.  מלכת הפרובוקציות ש"יוצאת חוצץ" היא אישה לבנה, מרופדת כלכלית וחברתית, ונו, מה לעשות: לא נראית להיט.

כמו לפרובוקטורים הגברים, גם לפרובוקטוריות הנשים זה די משתלם: רוזי אודונל יושבת על הון לא קטן מאז תוכנית האירוח שלה, מרגול שלנו גם כן, עם וילה רבת מפלסים וחמישה-עשר מקררים קינג-סייז. ומה שהכי חשוב, זה שבחשבון הסופי איש לא בודק בציציות ממה נעשה ההון, בעזרת פרובוקציה לשם הפרובוקציה, כמו אצל לורד פולפורד, או למען האידיאלים, כמו אצל הלוחם הנצחי בתחנות רוח, מייקל מור. כל חברה מוכנה לשלם את מחיר הוקעתה בפומבי, כי כל חברה זקוקה לליצן מעמדי שיבדר אותה על חשבונה. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלר יעל  On מאי 19, 2006 at 1:01 am

    קשה לרדת לסוף דעתך. אני מסכימה אמנם שרבים מהפרובוקטורים מייצרים פרובוקציות חלולות שמאחוריהן נתקשה למצוא מוטיבציה מוסרית אמיתית, אבל מההבחנה הזאת ועד ביטול גורף של כל מי שמעז לצאת חוצץ, בפומבי, ושמנסה אגב הפצת דעותיו גם להתפרנס (בין אם הוא מתוך ההגמוניה ובין אם הוא 'ליצן מעמדי'), הדרך ארוכה מאוד. על כל פנים, הניסיון שלך ליישם את העקרונות והמסקנות שהפקת מהניכר על אותן דוגמאות שהבאת מהארץ, נראה רשלני.
    אבל הצלחת להיות פרובוקטיבית, זה כן. כתבת בנחרצות סוחפת, לא חפה מגזענות, אבל כזו שקשה מאוד לתפוס כמדויקת (פרובוקטורים הם תמיד גברים לבנים וגו'). השימוש שלך במילה הון, למשל, הוא מאוד בעייתי, שלא לומר דמגוגי. למרגלית צנעני אין 'הון', ואשר ליחימוביץ – אינני בטוחה אבל ההימור שלי הוא שהיא לכל היותר 'עשירה', אולי בעלת קשרים.
    'הון' פירושו יכולת לקבוע מינויים של, למשל, שרי אוצר, או להחליט להפריט את חברת החשמל, או להזיז שווקים ולמנוע מעשרות בעלי-בסטות, כלשונך, את פרנסתם. לצנעני ויחימוביץ יש כסף אבל הן רחוקות ממוקדי-הכוח האלו וטוב מאוד שהן מתבטאות נגדם בין אם בתקשורת ובין אם באותם מסדרונות שבהם מפטרלים שועי הארץ ושומרים על ממונם (כלומר,'הונם').

    ועוד דבר: 'הוולגריות העריבה' של מרגלית צנעני, למשל, לוקחת את העברית של רוב האמנים, הכתבים והפוליטיקאים בארץ, בהליכה. וגם את זו של לא מעט סופרים. היא בוודאי עדיפה על מתק השפתיים של אמנים אחרים. את הכסף שלה היא עשתה בעיקר מקריעת תחת ואין לה "חמש-עשרה מקררים קינג-סייז" (והניחוש שלי שגם לא חמישה-עשר).

  • שולמית גלאור  On מאי 19, 2006 at 6:52 pm

    תגידי גברת גלר? את לא מבינה עניין? איך לך שום חוש הומור? מה נטפלת לחמש עשרה מקררים קינג סייז? לא הבנת את העוקץ של הרשימה?
    הגברת שכתבה אותה פוגעת באירוניה מוצדקת ובמילים ספורות בעיקר הנושא, והיא עשתה את זה מצוין לדעתי.

  • מרקיז  On מאי 19, 2006 at 7:00 pm

    בטח שמשתלם. ואם את כבר מזכירה את כל המייקל מורים למיניהם, תקחי בחשבון גם פרובוקטורים ענתיקה, כמו המו"ל הקשיש של פלייבוי, שבזמנו היה פרובוקטור גדול. מה לא? על איזו אחוזה הוא יושב? מאחל לך שתזכי גם את בטונות של אחוזות. מת עליךך.

  • גלר יעל  On מאי 20, 2006 at 1:06 am

    (לשולמית)

    מה שניסיתי לומר הוא לא שאין אמת בדברים שהיא טוענת, וגם לא שאין בהם הומור. ציינתי, ואני מציינת שוב, שבמידת-מה בכלל לא מבוטלת אני מסכימה אתה. אלא שהאירוניה שלה, שלתפיסתך 'פוגעת באופן מוצדק ובמילים ספורות בעיקר הנושא', בעיניי מחטיאה דווקא את העיקר ופוגעת במקומות הלא נכונים. (הדוגמאות הן אלה שצרמו לי. אם אישה דומיננטית כמו מרגלית צנעני לא ראויה ליותר ממעמד של 'ליצן עדתי', מי כן ראוי? וגם: איזו סיבה יש לי לפקפק ביושרו של השלד המוסרי של יחימוביץ?)
    בכל אופן, אין לי כוונה ללמד סנגוריה על חוש ההומור שלי. אני בהחלט סבורה שלכנות את מרגלית צנעני (בכל זאת אחת מפורצות הדרך שהעניקה לגיטימציה למוסיקה המזרחית ולתרבות המזרחית) "נערת הסחוג", זה פזיז, מתנשא, ואני מוצאת שיש בזה טעם לפגם. אם לא בזה – אז בוודאי ברמיזה שהכסף שהיא צברה אינו ראוי. גם 'שופעת פניני לשון מטעם בעלי הבאסטות' נגוע בעיני בהתנשאות שאינה נטולת גזענות. לכן הערתי על העברית היפה והנקייה של צנעני. לכן גם 'נטפלתי' לשגיאת הלשון ב'חמש-עשרה מקררים'.

  • יעל ישראל  On מאי 20, 2006 at 7:43 pm

    אני בטוחה שמרגול היתה רק צוחקת ונהנית מההגדרה נערת הסחוג, וגם ממהקררים שלה. יש לה חוש הומור עמוק ורב, זה בטוח. ובכלל, כל הרשימה נכתבה בטון הומוריסטי, כמו כל רשימותיי אני מקווה, גם כדי להקל על הקורא "לבלוע", וגם כי אני אוהבת כתיבה אירונית. ובכלל, הרי אני בעצמי פתחתי את המדור כדי להיות פרובוקטורית , אז לכן עשיתי מין רשימת מלאי קטנה על פרובוקטורים, למה, איך, כמה ולמה.
    ובנוגע לחמש עשרה מקררים, תודה על התיקון, תראי מה זה, אני עורכת, ואפילו את עצמי שכחתי לערוך. אז עכשיו זה מתוקן, ותמשיכי לקרוא להעיר, יעל

  • יעל  On מאי 21, 2006 at 5:18 pm

    אוי יעל, סליחה, תגובתי הקודמת היתה מיועדת אלייך, לא יודעת למה כתבתי לרות. מבולבלת. יעל

  • יעל גלר  On מאי 21, 2006 at 6:12 pm

    כן, הבנתי שזה היה אלי 🙂

    (אחלה, ותתחדשי על האתר)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: